היום, 27/1/2021, מציין העולם את יום השנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. בכדי לדייק, אושוויץ לא היה רק מחנה השמדה. הוא היה מחנה ניסוים "רפואיים", מחנה עבודה, ובסמוך לו היה מחנה בירקנאו שהיה מחנה השמדה, מחנה לוגיסטי (מחנה "קנדה"), אבל גם מחנה העבדים הגדול בהיסטוריה ("עובדי כפיה" במילה מכובסת).
השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא: "מי החליט על המילה Holocaust?". מדוע לא החליטו לקרוא לשואה Genocide (רצח עם באנגלית), כפי שקראו לטבח עשרות מיליוני האינדיאנים באמריקה, או לטבח הארמנים בידי טורקיה, או לרצח שבט הטוטסי ברואנדה? מה גרם לעולם לקרוא לשואה בשם אחר מאשר "רצח עם"?
התשובה נעוצה באירוע מתגלגל שהחל ביולי 1944. עוד לפני תאריך זה, היה ידוע בעולם שהגרמנים מבצעים רצח שיטתי של יהודים. כבר ב־1942 החלו להגיע הידיעות אודות השמדה המונית של יהודים בשטחי הרייך. בארץ, תחת השלטון הבריטי, החלו לתבוע מההנהגה היהודית לצאת בקול גדול כנגד חוסר המעש הבינלאומי להצלת יהודי אירופה. האמת? ההנהגה בארץ יכלה לעשות מעט מאוד (אם בכלל - לאור המושל הבריטי האנטישמי של פלשתינה באותם ימים), אבל התמרמרות בארץ רק הלכה וגברה.
ב־1943 דרש הארכיבישוף מקנטרברי, ויליאם טמפל, מבית הלורדים בפרלמנט הבריטי לקחת אחריות על הצלת היהודים, לאור ההרג השיטתי הגרמני. הנושא הועבר לוועידה בינלאומית (ועידת ברמודה, אפריל 1943) וכצפוי - דבר לא נעשה.
החל ב־1944, ככל שהתקדמו הכוחות הסובייטים לתוך שטחי הרייך, נחשף גודל הזוועות הבלתי נתפס.
במרץ 1944, הוצנחו 26 צנחנים יהודים מארץ ישראל באירופה (יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה, צפון איטליה), בניסיון להקים נתיבי בריחה ליהודים ברחבי הרייך. 12 מתוכם נתפסו ו־7 הוצאו להורג (חנה סנש וחבריה). בישוב היהודי בארץ ישראל, טענו שזה נעשה מעט מידי ומאוחר מידי – הכעס בישוב רק עלה וגאה.
ידוע הסיפור על סירוב ארה"ב להפציץ את מחנה אושוויץ ב־1944 בכדי לעצור את ההשמדה. ביולי 1944, שחררו הכוחות הסובייטים את מחנה ההשמדה מאיידנק, תוך שהם נתקלים במשרפות, בתאי הגזים, ובערימות אפר האדם (הגרמנים לא הספיקו להשמיד את המתקנים).
בינואר 1945 שחררו הכוחות הסובייטים את מחנה אושוויץ. מראות תא הגזים באושוויץ (אחד לא נהרס), המשרפות המפוצצות, תאי הגזים שפוצצו (ניסיון של הגרמנים לטשטש את עקבות ההשמדה), ושלדי האדם שעמדו ליד גדרות החשמל וקידמו את פני המשחררים, היה כנראה ה"קש האחרון" ששבר את אטימות העולם.
זו הסיבה שהאו"ם (כן אותו ארגון), החליט לקרוא לשואה Holocaust ולא Genocide. משמעות המילה Holocaust בלטינית "שריפת אנשים חיים". מראה המשרפות והרצח הוציאו את העולם מאטימותו, והאו"ם החליט לציין יום שנה עולמי לזכר השואה שחל היום.
איך זה קשור לפסטיבל דרום אדום?
כשראה בן גוריון את ההלם הנוראי בישוב היהודי בארץ ממימדי ההשמדה, הוא פנה למשורר נתן אלתרמן ולמלחין משה וילנסקי, לכתוב שיר שיעלה את מורל העם. הימים ימי ינואר 1945, פריחת הכלניות בפתח, ואין כמו כלניות להרים את מורל העם.
השיר "כלניות" נכתב על השואה, ולא כפי שרבים חושבים על הצנחנים הבריטים (הדיביזיה המוצנחת הבריטית נחתה בארץ לצורך דיכוי תנועת המרי העברית, 10 חודשים אחרי שהשיר נכתב). שימו לב למילים:
הָעֶרֶב בָּא. שְׁקִיעָה בָּהָר יוֹקֶדֶת. (המקום הכי נמוך שיכולנו להיות כאומה). אֲנִי חוֹלֶמֶת וְרוֹאוֹת עֵינַי: הַגַּיְאָה נַעֲרָה קְטַנָּה יוֹרֶדֶת וּבְאֵשׁ כַּלָּנִיּוֹת לוֹהֵט הַגַּיְא. (האש היא לא של המשרפות אלא של הכלניות).
בהמשך השיר נכתב:
כֵּן, הַדּוֹרוֹת בָּאִים חוֹלְפִים בְּלִי גֶמֶר, אַךְ לְכָל דּוֹר יֵשׁ כַּלָּנִית וָזֶמֶר.(ההתחדשות מגיעה לדור ששרד).
לקראת השבוע הבא אמליץ לכם גם על מסלולי פריחה בנגב המערבי.
Comments