תל ערד.

מבוא:

כ־8 ק"מ המערבית לעיר ערד נמצא בגובה 586 מטר מעל פני הים תל ערד. ניתן לראות אותו ממרחקים, דבר המבליט את מיקומו האסטרטגי לשליטה על דרכי המסחר בצפון הנגב.

הארכיאולוג יוחנן אהרוני (מהחשובים בתולדות המדינה), מזהה את המקום עם ערד המקראית. במקום נמצאו מאות ממצאים מרתקים ייחודים החל מתקופת הברזל (1100 לפנה"ס) ועד לתקופה הביזנטית (מאה 7 לספירה).

האתר:

איך מגיעים? מקישים ב־WAZE "תל ערד". התוכנה תוביל אותנו לאתר של רשות הטבע והגנים (בתשלום) הממוקם כ־8 ק"מ מערבית לערד.

נחנה את הרכב וניכנס לאתר. בכניסה תהיה לכם אפשרות לראות סרט המתאר את המקום. יש בסרט מספר דברים נתונים במחלוקת – כשאני מדריך במקום, אני מעדיף לוותר על הסרט.

לאחר מכן נפנה קודם כל שמאלה לראות את אזור המקדשים הכנעני (יש בית טיפוסי משוחזר במקום). מי שארכיאולוגיה Hard core אינה מושכת אותו, אני ממליץ לוותר על ביקור באזור הכנעני (ניתן לתצפת אליו מהמצודה היהודאית), ולפנות ישר למצודה היהודאית (ניתן לבקש להיכנס עם הרכב).

המצודה מרשימה, מפתיעה ומרתקת. ניכנס בשערי המקום שנבנה לפני 3000 שנים, נעלה לכיוון המחסנים, החומה המקיפה את המצודה, החצר, במת הפולחן (מזבח) שנשתמרה באופן מפתיע כמעט במלוא הדרה, ובצידה המערבי של החצר נראה את המקדש.

המקדש הוא כעין מודל בזעיר אנפין של בית המקדש שהיה בנוי בירושלים (בית ראשון). גם הוא מחולק להיכל, דביר, וקודש קודשים שם הוצבו שתי אבנים ככתוב: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם". (בראשית א' פסוק כ"ז).

לפי הסברה הרווחת המלך חזקיהו (מאה 8 לפנה"ס), אסר על פולחן מחוץ לבית המקדש בירושלים והוא הרס את המקדש בערד (באותו זמן כנראה גם פורק המזבח בתל באר שבע).

בשטח המצודה נמצאו כתובות בעברית על פני חתיכות חימר (אוסטרקונים) המציינות שמות עבריים, בראשם אלישיב שהיה כנראה מפקד המצודה באותה תקופה. נמצאו גם שלוש חותמות שנשאו את שמו.

בהמשך נפגוש מפעל מים מהתקופה היהודאית – ניכנס ונתרשם.

הכניסה למפעל המים

המקדש ושתי אבני הפולחן - מסודרות אחת אחרי השנייה.