מבוא:
במרחק של דקה נסיעה מהכניסה לשמורת הטבע בנחל דוד (או נחל ערוגות), נמצא הכפר העתיק של עין גדי, ובמרכזו בית הכנסת המרשים, עם רצפתו הפסיפסית היפיפייה.
הישוב מוזכר עוד בתקופת המקרא כעיר מדברית בנחלת שבט יהודה (יהושע ט"ו), שם אנו מגלים את השם השני שניתן למקום "חצצון מדבר" המוזכר גם בספר בראשית (י"ד) כנחלת שבט האמורי. מאז אוזכר הישוב מספר פעמים בתנ"ך (יחזקאל, דברי הימים, ירמיהו, שמואל א).
היישוב התקיים לאורך אלפי שנים כישוב מדברי קטן, שהתפרנס בעיקר מחקלאות (בין היתר מגידול צמח האפרסמון להפקת בשמים), מהמלח, וממתן אספקה לשיירות שעברו במקום.
החל מהמאה השביעית לפנה"ס, זוהה המקום כישוב עברי שהתקיים כ־1300 שנה (עם הפסקות בחורבן בית ראשון -586 לפנה"ס ושני – 70 לספירה, ומרד בר כוכבא - 132 לספירה), עד למאה ה־7 לספירה עת נחרב - כנראה עם הכיבוש הערבי.
בחפירות שנעשו במקום התגלו עצמות של בהמות כשרות ליד המזבח (עז וכבש), כלי פולחן, כלי עבודה שימושיים, פסיפסים שחלקם מוצגים היום גם במוזיאון רוקפלר, מגילת ספר ויקרא שרופה, מנורת ברונזה יצוקה, ועוד...
האתר:
איך מגיעים? נקליד ב־WAZE "עתיקות עין גדי ובית הכנסת העתיק". התוכנה תוביל אותנו לכביש ההיקפי סביב שמורת הטבע של נחל עין גדי ונחל ערוגות.
הכניסה בתשלום, אלא אם שילמתם על כניסה באחד מהנחלים, ואז היא חינמית.
המקום משולט חלקית, אולם בית הכנסת שמתוארך למאות 3-7, מקורה באוהל ושמור למדי (למעט פסיפס של צלב קרס שהיה במקום והועבר למוזיאון ישראל מפאת הרגישות - צלב הקרס בתקופתו היה צורה דקורטיבית גרידא, שיובאה מהמזרח הרחוק).
בין השאר נראה על רצפת בית הכנסת פסיפסים המתארים עופות (טווסים, עגורים, פריפריות), כתובות בארמית המהללות את מקימי המקום ותורמיו (בתרגום לעברית: "זכורים לטוב כל בני העיירה שנתנו מכספם לתיקון בית הכנסת זכור לטוב יונתן החזן שנתן כספו לתיקון בית הכנסת. שלום"), כתובת המקללת את אלה שימסרו את סוד גידול האפרסמון לזרים ועוד מספר כתובות שונות.
לפני שנצא למרחב הפתוח של הכפר העתיק, נביט בדגם של הכפר הנמצא באזור מוצל. בשטח נראה בתי מגורים, מחסנים וחלק מהחומה שהקיפה את היישוב.
במקום שירותים שעומדים לרשות המבקרים. בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו.
