כשמציעים לראות את הזריחה בים המלח, כל אחד מיד מדמיין את עצמו מטפס מ־04:30 בשביל הנחש המתיש, במשך שעה עד שעה וחצי (תלוי ב־BMI...), למרומי מצדה. היום נצעד בנתיב קליל מאוד, הרבה יותר יפה ומרתק, בהליכה של 15 דקות, לפסגה אחרת לצפות בזריחה מעל ים המלח.
אני אוהב להתארח בבתי המלון בים המלח. המים המרגיעים בים המלח, האזור המדברי הפראי של הר סדום, גבי המים המלאים ממי השיטפונות באביב, הפריחה המדברית הנדירה בחורף ובאביב, והחברותא עם חברים עושים לי את זה.
אחד מהדברים הרומנטיים ביותר שאפשר לחוות במדבר זו הזריחה. היא משמעותית פי כמה כשהיא נצפית מפסגת הר, מעלה את אורה מעל הרי מואב בירדן, משתקפת על המים של ים המלח, ציפורי טרף חגות מעל בחיפוש מוקדם אחר ארוחת הבוקר, רוח קלילה מנשבת, והנוף נפרס מתחתינו – וכל זאת מבלי להיות בכושר של סיירת מטכ"ל באמצע המסלול...
נצא מבית המלון כשעה וחצי לפני הזריחה. לצורך הגעה ליעדנו נקיש בוויז "הר סדום". הוויז יוביל אותנו דרומה בכביש 90, כאשר קצת צפונית למפעלי ים המלח, הוא יפנה אותנו מערבה לדרך עפר (סימון שבילים אדום). למעט ימים גשומים, כשהאדמה בוצית, הדרך עבירה לכל כלי הרכב.
ניסע כק"מ, ונראה משמאלנו סלע צר מתמר אל על – זהו סלע "אשת לוט". אינני יודע כיצד נראתה אשת לוט, ואינני יודע מי החליט ומתי שסלע זה הוא "אשת לוט", אבל למה להרוס סיפור טוב עם עובדות...?
בעוד אנחנו מטפסים על הר סדום למישור עמיעז, נגיע לאחר כ־2 ק"מ לצומת שבילים. אדום מתעקל שמאלה (מערבה), אולם אנחנו נמשיך ישר (צפונה) בשביל כחול. בקטע זה אנחנו כבר על מישור עמיעז בהר סדום, כשהפסגה קרובה אלינו מתמיד. נחל פרצים נמצא משמאלנו, אולם שימו לב שמערת הקמח בסכנת התמוטטות והכניסה אליה מסוכנת.
כ־1600 מטר לאחר הצומת הקודם, נגיע לצומת נוסף עם סימון שבילים שחור. נחצה את השביל ונמשיך בסימון שבילים כחול כ־1.5 ק"מ עד שנגיע לחניה עם שלט שיודיע לנו שהגענו. "שביל דגים" יודיע לנו השלט. "שביל דגים" זהו שביל שמוביל מהפסגה לים המלח – אנחנו נעשה את הדרך רק עד לפסגה.
ניכנס לנקיק שביל כחול. לפתע, ללא הודעה מראש, נכנסנו לערוץ מדהים, מרהיב, יפהפה בהר העשוי מלח מהגדולים בעולם מסוגו – הוא הר סדום. הדרך בסימן עליה לא קשה, ניתן לעשות אותה ב־15-20 דקות של הליכה רגילה ולא מאומצת מידי.
כשנגיע לפסגה, והשמש טרם הפציעה, קריאת "ווואאווו" תימלט מפינו. אנחנו על סיפו של מצוק כְּשֶיַם המלח נפרס מתחתינו, הרי מואב מולנו, כביש 90 נראה כנחש צר ואפור המתפתל לאורכו של ים המלח, וההרגשה היא על פסגת העולם. זה הזמן לשלוף גזיה, קנקן, כוסות, עוגיות של בוקר, להתענג על קפה ולהמתין לזריחת השמש שתהווה סיום מושלם לחוויה.
הערה: המהדרין יעשו את התצפית גם בלילה לצפות בזריחת הירח – ראו צילום שעשיתי. לא מומלץ למי שלא מכיר את המסלול מראש.
