מבוא:
החאן באשקלון הפך במשך השנים ל"מוסד" בקרב תושבי העיר, כאתר שמכיל ארכיטקטורה יפה, אומנות ויצירה, ומוזיאון קטן המתעד את ההיסטוריה של אשקלון באופן מצומצם ביותר.
המבנה היפהפה נבנה כמסגד ("ג'אמע אל כביר" = המסגד הגדול) בשנת 1300 לספירה על ידי הסולטן הממלוכי באותה תקופה נאסר מוחמד איבן קלעון (1293-1340). שם המקום באותה תקופה היה "מג'דל אסקאלון" (שם שנשאר על כנו עד 1948), עיירה שנחרבה על ידי הממלוכים בשנת 1270 (חלק מהשרידים הארכאולוגיים הצלבניים עדיין על כנם בגן לאומי אשקלון).
לבניית העיר הממלוכית, הם נטלו עמודים, אבני כותרת, ולבנים מתקופות מוקדמות יותר ("שימוש מִשְנִי" קוראים לכך הארכאולוגים).
בכניסה ישנו לוח המנציח ומפאר את שמו של השליט הממלוכי סיף א-דין סלאר - סגנו של נאסר מוחמד אבן קלעון, שהיה סולטן אימפריה הממלוכית.
אינני יודע מדוע הוחלט לקרוא למקום "החאן". אין שום הוכחה שבשלב מסוים בתקופה הממלוכית או העות'מנית המקום שימש גם כחאן לינה.
סביבתו של החאן היא למעשה מרכז העיר המוסלמית שהייתה. בין בתי האבן העתיקים הנמצאים בצמוד לחאן יש שוק מג'דל העתיק בו ישנם מספר מקומות שניתן לאכול בהם (טעימות של אוכל פולקלוריסטי ארץ ישראלי), לא יקר, ופופולרי בין תושבי העיר.
האתר:
איך מגיעים? נקליד ב־WAZE "חניון השוק החדש אשקלון". התוכנה תוביל אותנו לרחוב דוד רמז באשקלון ולחניה הנמצאת מאחורי החאן.
ניכנס לחאן. המבנה מרשים ויפה. השער מעוצב בסגנון ה"עָבְּלָאק" הממלוכי (לבנים אדומות ולבנות לחילופין). בפנים ניכנס לרחבה שבפאותיה נראה את המוזיאון לתולדות אשקלון (לא התלהבתי), ואת מרכז האומנות של האומן אוּלִי חָי. איש מקסים שעושה במקום סדנאות לאומנות. כשהגעתי, הוא הזמין אותי להיכנס – וזיכה אותי בכוס קפה מבלי לדעת מי אני ומה רצוני.
במקום יש שירותים. מקום ששווה ביקור קצר שבסיומו אפשר לקנח באחד מהמאכלים הארץ ישראלים המוצעים בשוק מג'דל העתיק הצמוד לחאן. סגור בשבת.
