מבוא:
חורבת מנצור אל עקב (בעברית - חורבת עקב), היא אתר בתחום רמת הנדיב וממוקמת בנקודה הגבוהה ביותר בשלוחה הדרומית של הר הכרמל. מקור שמה אינו ידוע. יש הסוברים כי השם במקורו היה על שם רבי עקיבא, סברה תמוהה כי הרי רבי עקיבא חי לאחר שהאחוזה היהודית נחרבה...
החורבה עצמה היא בית אחוזה מהתקופה הרומית והביזנטית. האתר למעשה מחולק לשני אתרים ותקופות:
1. מאה ראשונה לפני הספירה – בית אחוזה יהודי שנהרס כנראה בתקופת המרד הגדול (מאה ראשונה לספירה). בין הממצאים שנמצאו מהתקופה ההיא זו חומה גדולה ועבה שמקיפה את בית האחוזה, חצר גדולה עם מתקנים חקלאיים כגון בית בד וגת. ליד אגף המגורים נמצא מקווה טהרה ואמבט ישיבה אישי.
2. המאה החמישית לספירה – מבנה ביזנטי שנהרס כנראה בתקופת הפלישה הערבית לישראל (מאה שביעית לספירה). לפי הצלב שנמצא במקום, כנראה שישבו בבית החווה הדו-קומתי נוצרים. החווה עצמה אינה גדולה. היא בעלת חצר, אורווה, גת יין עם רצפה פסיפסית, ובית בד. כמו כן קיימים במקום בורות מים וכבשן סיד ששימשו את תושבי המקום.
במהלך חודשי החורף והאביב ישנה במקום פריחה מדהימה של שלל פרחים עונתיים – החל מחרציות, רקפות, כלניות, וצמחי תבלין כגון מרווה, אזוב, שומר וחורש ישראלי כגון תאנים, זיתים ועוד.
האתר:
איך מגיעים? נקליד ב־WAZE "רמת הנדיב". התוכנה תוביל אותנו לחניה של גן הנדיב. נצא ברגל בשביל הנמצא בצד הדרום-מערבי של החניה. לאחר כ־200 מטר מתפצל השביל, אנו נבחר בשביל השמאלי שיוביל אותנו ישירות לחורבת עקב.
נחצה שדה מלא פריחה (בחורף ובאביב) לכיוון החורבה. המקום גדול ומרשים. נראה את שרידי המבנה הביזנטי עם הקשת שנותרה, ואת כל האתרים שהזכרתי במבוא.
מהמקום יש גם נקודת תצפית יפה למישור החוף. ההגעה היא רגלית ואינה מותאמת לעגלות. כדאי להצטייד בנעלי הליכה בדרככם למקום. ניתן לשלב את הביקור במקום עם עוד שני אתרים: גן הנדיב ועין צור על כך מוקדשים מאמרים אחרים.
אין במקום שירותים ו/או ברזיית מים.
בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו.
