מבוא:
סוסיא הוא ישוב מפואר שהוקם בסוף המאה ה־3 לספירה והתקיים כישוב יהודי לאורך כל התקופה הביזנטית והמשיך להתקיים כישוב יהודי גם בתקופה המוסלמית העתיקה עד המאה ה־9. במאה ה־9 אנו מוצאים כי הישוב מאבד את אופיו היהודי והופך לישוב מוסלמי עם מסגד בטבורו.
מה קרה שהישוב היהודי חדל להתקיים? איננו יודעים. יש המשערים שהיהודים במקום התאסלמו בלחץ השלטון המקומי, ויש הסבורים כי היהודים נטשו מסיבה כלשהי אחרת.
במרחק של מאות מטרים מהישוב, נמצאו שתי חוות חקלאיות מהתקופה היוונית (מאות 3-1 לפני הספירה) ומתקופת בית שני – כולל מטבעות מתקופת אנטיוכוס השלישי ומטבעות מהתקופה הרומית. יש הסבורים כי היושב סוסיא הוקם כשהוא מסתמך על התשתית החקלאית והבארות ששימשו את החוות החקלאיות שננטשו בתקופת המרד הגדול (66-73 לספירה).
החפירות במקום החלו בשנת 1970 ונמשכות למעשה עד היום בעונות שונות. במקום נחשפו מערות רבות, בורות מים, בתים, מחסנים, וגולת הכותרת זהו בית כנסת עם רצפת פסיפסים מהמפוארות שנתגלו בארץ!
האתר (בתשלום):
איך מגיעים? האתר נמצא בקצה הצפון מזרחי של יער יתיר, במדרונותיו הדרומיים של הר חברון בגובה של כ־800 מטר מעל פני הים.
מקישים ב־WAZE " סוסיא עיירה יהודית קדומה". התוכנה תוביל אותנו לכביש 317 (מצפון לגדר ההפרדה) ומשם לאתר שצמוד לשני ישובים יהודיים: מצודות יהודה (נקרא בעבר בית יתיר) וסוסיה.
האתר עצמו הוא ענק. נמצא בקרבו מגוון רחב של מערות, בתים, תצפיות, סרט המסביר על המקום שמוקרן באחת מהמערות, מקוואות טהרה, וכמובן בית הכנסת עם אבן גולל בשימוש משני (הייתה לפני כן אבן של מפרכה בבית בד) והפסיפס המהודר הכולל צורות גיאומטריות, דלתות בית המקדש, מנורת שבעת הקנים, כְּתּוֹבוֹת בעברית (דבר לא שגרתי בתקופה בה היהודים דיברו בעיקר ארמית), חצר כניסה וקשתות סביב ובתוך המבנה.
אם יתמזל מזלכם, תוכלו לפגוש באחת המערות גם כָּדָר המשתמש בשיטות של התקופה הביזנטית ליצירת כלי קודש וכלי מטבח מחימר.
מרשים, שווה ביקור, כמעט חובה בעייני לכל מי שמבקר ביער יתיר ובאזור ערד.
בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו.
