סיפורו של מקום- והפעם "אום אל עומדאן": בצד המערבי של העיר מודיעין, נושק לשכונות המערביות, נמצא תל עתיק בשם אום אל עומדאן.
ב־1873, הגיע ה לישראל משלחת מחקר בריטית בשם Palestine Exploration Fund או PEF. המשלחת חוללה מהפיכה בחקר הארכיאולוגי בארץ, והביאה לחשיפתם של רבים מהאתרים הארכיאולוגים, בהם אנו מבקרים כיום.
באחד מסיוריהם בארץ, הם הגיעו אל גבעה שוממה שעל מדרונה היו שרידים עתיקים, עמודים, ושברי עמודים - והם שהעניקו למקום את שמו (על ידי ערביי האזור), "אום אל עומדאן" (אם העמודים).
יש הטוענים כי השם "עומדאן" הערבי- מקורו בשם מודיעין בעברית. מודיעין מופיעה במפת מידבא שנמצאה בירדן (בעיר מידבא), מהמאה ה-6 לספירה (נקודה מס' 7).
נחזור לקלרמון גנו. משלחת החוקרים בראשותו, מזהה מבנה במרכז האתר, אותו הם מחשיבים ככנסייה ביזנטית. בין היתר הוא מזהה בית בד שאת מבנה המכבש שלו הוא מצייר בציור במצורף. בנובמבר 2002, כחלק מחפירת הצלה של המקום, עקב פיתוח כביש שתכנונו היה צמוד לאתר, חופרת רשות העתיקות (הארכיאולוגים אלכסנדר און ושלומית וקסלר-בדולח), את האתר ומזהה מספר ממצאים מדהימים:
1. רחוב מרכזי שהיווה את עמוד השדרה התעבורתי של הכפר.
2. בית כנסת מתקופת בית שני.
3. מערות קבורה.
4. מערות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא.
5. בורות מים.
6. מחצבות אבן.
7. שרידי דרך קדומה שהובילה אל מחוץ לכפר.
8. שרידי קולומבריום (מתקן לגידול יונים).
9. גתות להפקת שמנים.
10. מטבעות - החל מתקופת אנטיוכוס השלישי ועד לתקופה הרומית.
בקיצור, כפר יהודי, עם כל הממצאים הטיפוסיים ליהדות בית שני, שיש המאמינים שזהו הכפר מודיעין- בו החל המסע לעצמאותנו מהשעבוד היווני.
בידיעון "חדשות ארכיאולוגיות" פירסמו הארכיאולוגים (און ווקסלר- בדולח):
"מערכת קבורה משפחתית מפוארת מתקופת הבית השני ,כוללת חצר כניסה מדורגת ,מיתקן רבוע ששימש אולי לאצירת נוזלים או לצורכי טהרה, שברי כלי החרס שתוארכו לתקופות החשמונאית וההרודיאנית, בעיקר מן המאה הראשונה לפני הספירה. נראה שראשית השימוש במערכת הקבורה, וזמן שימושה העיקרי היה בתקופה החשמונאית, לפני ימי הורדוס. במערה הייתה נהוגה קבורה ראשונית בכוכי קבורה, ואחריה אולי ליקוט עצמות לחדר נוסף, בדומה לקבורה שנהגה במערכות קבורה מהתקופה החשמונאית שנתגלו בירושלים, למשל בקבר הכהן הגדול יאסון".
גם המטבעות שנתגלו באתר מציתים את הדימיון. במהלך החפירות התגלו מטבעות סלווקיים מזמנם של אנטיוכוס השלישי והרביעי (שבימיו פרץ מרד החשמונאים), מטבעות חשמונאיים מימי יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאי, מטבעות מהשנים הראשונות למרד הגדול וכן מטבע של הקיסר הרומי נירון, משנת 68 לספירה. מטבע זה, אשר התגלה בתוך תשתית רצפת השלב האחרון של בית-הכנסת, הביא את חוקרי האתר לייחס את חורבן הישוב ובית-הכנסת ההרודיאני, למסע המלחמה של הנציב הרומי קסטיוס גאלוס בשנת 66 לספירה. כאמור, בית-הכנסת שופץ זמן קצר לאחר מכן. כן נתגלה באתר מטבע מהשנה השנייה למרד בר כוכבא ומספר מטבעות רומיים מימי דומיטיאנוס ומרקוס אורליוס. מי שיהיה מספיק שקט, ישמע את אנחות הפצועים ובכי האימהות של הרוגי המרד הגדול, יריח את ריח השריפה שאחזה במבני הציבור, ישמע את גניחות היהודים המורדים - הצלובים למול המחנה הרומי, ויראה את אבק הדרכים שמעלים סוסי החיילים הרומאים...
האתר פתוח 24/7 לביקור. בצמוד לאתר ישנו מגרש חניה מרווח. אין שירותים וניתן לשלב אותו עם אתרים אחרים בסביבה (עליהם בפרקים אחרים).
