סוף מרץ זה הזמן האחרון להיפרד מהאירוסים בגלבוע, לפני חום הקיץ המאיים על פריחתם.
הגלבוע, הר באורך 18 ק"מ ורוחבו 8 ק"מ, משקיף על עמק בית שאן עמק הירדן, עמק חרוד ועמק יזרעאל, מגובה של כ־650 מטר מעל פני הקרקע (באזור עמק הירדן) או 550 מטר מעל פני הים. ההר המורכב מ־11 פסגות, תפס מקום של כבוד בתנ"ך ובשירי העת החדשה.
בתנ"ך מוזכר ההר כי למרגלותיו נערכו כוחות שאול לקראת מלחמתם עם הפלישתים: וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּעַ. (שמואל א' כ"ח), שם הובסו: וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים, וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים, בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ., שם נפלו שאול ובניו (על שמם הישובים על הגלבוע - מלכישוע, אבינדב, ומגן שאול), ושם קילל דוד המלך את ההר: הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם--וּשְׂדֵי תְרוּמֹת.
מקור השם "גלבוע" הוא כנראה משילוב של שתי מילים: גל - מסמל את גובהו ויופיו מעל פני השטח, בוע - מסמל את עשרות המעיינות אשר עליו ולמרגלותיו.
ההר מבורך בכ־450 מ"מ משקעים בשנה, מלא בצמחייה ופריחה מגוונות, המעטרות אותו מתחילת החורף (דצמבר) ועד סוף חודש אפריל.
אמליץ כאן על מספר אתרי ביקור בהר - לא תוכלו לעשות את כולם ביום אחד.
אם נעלה מכביש 71 למרומי ההר לכיוון הישוב נורית (כביש 667), נגיע להר שאול. בנקודה זו, מספק ההר תצפית נפלאה לכיוון עמק יזרעאל, ולפי האמונה, כאן נערכו כוחות פלישתים, וכאן נהרגו שאול ובניו. התצפית מקסימה, מתאימה לארוחת בוקר בנוף הררי ומוצל. בסמוך ישנה אנדרטה בצורת גל אבנים "אנדרטת השבעה" לזכרם של שבעת הנופלים במקום בקרבות מלחמת השחרור.
נמשיך לכיוון דרום מזרח בכביש 667 ונגיע להר ברקן. בהר נמצא תצפית על מגדל שממנו מתחיל שביל הנקרא "שביל האירוסים". המקום מקסים, משקיף לכיוון עמק בית שאן ועמק הירדן, והשביל מלא פריחה מסוגים שונים - כמובן גם אירוסים. הסיפור המעניין של המקום הוא, שאוכלוסיית האירוסים באזור הזה, כמעט והוכחדה עוד בשנות ה־40 וה־50 על ידי עדרי צאן של ערביי הסביבה, דורבנים ונברנים שנהגו לפקוד את ההר, יחד עם אנשי הקיבוצים בסביבה שהשתמשו באירוסים לקישוט חדרי האוכל.
בשנת 1966, החליט איש שמורות הטבע, פלטי סלע, לשקם את רביית הפרח. בסיוע של אנשי קיבוץ מעלה הגלבוע, הם שתלו פקעות של אירוסים ברחבי ההר - בעיקר בהר ברקן, האביקו את הפרחים ורק כעבור 7 שנות עבודה, החלה אוכלוסיית האירוסים להשתקם. ההליכה בשביל אינה מעגלית, למרות שהדרך חזרה היא כ־500 מטר בלבד.
נמשיך דרומה עם כביש 667, ובאחד מעיקולי הדרך נחצה את נחל יצפור לכיוון חוות הרוח מרכז מבקרים מעלה הגלבוע.
חוות הרוח היא מקום מקסים, מעניין, ונותן תצפית מדהימה על עמק הירדן ואתרים מרתקים לאורכו (כולל הסברים כתובים). החווה הוקמה על ידי חברת אפקון, וכוללת מרכז מבקרים על שם שלמה שמלצר (המייסד של קבוצת שלמה סיקס - מבעלי חברת אפקון). אני אישית פחות מתלהב מהסרט שמוקרן במרכז המבקרים ו/או מההדרכה המקומית ותמיד מוותר עליה, אבל המקום הוא MUST.
במרפסת החיצונית למבנה, ניתן להשקיף על תחנות היסטוריות בעמק הירדן, החל מתל רחוב, יבש גלעד, בית שאן, ועד למצודה הצלבנית כוכב הירדן.
בשטח רואים את הטורבינות הענקיות, ותוכלו ללמוד עליהן בסרט המוצג בלינק: https://www.youtube.com/embed/uiil3N-EM2o
נמשיך משם לגולת הכותרת (בעייני) שעל ההר – שמורת האירוסים במלכישוע. נשים ב־WAZE "מלכישוע", ולפני הכניסה למושב (ממש לפני השער), נפנה ימינה לכביש העוקף את המושב (יש שילוט לשמורת האירוסים) עד לשמורה. לאורך דרך של כ־1 ק"מ נראה מקבצים מרשימים של פריחה - בעיקר אירוסים, שאותם מלווים גם צבעוניים, רקפות, תורמוסים, פשתות, נוריות, פרגים, חרדלים, רקפות, שומיות, ועוד...תהנו
מסלולי טיול נוספים תוכלו לראות בבלוג: https://www.d-havaya.co.il/blog