מבוא:
אנדרטת הניצחון בבית יד לבנים בנתניה ממוקמת בגינה רחבה, ממש מעל חוף הים, ומעניקה יראת כבוד למבקרים בה.
המיקום ליד בית יד לבנים לא נבחר במקרה. המשכיות הזיכרון מהשואה ועד לתקומה בה נתנו מאות מבני נתניה את חייהם למען המדינה הוא יותר מסמלי.
האנדרטה שעוצבה במשותף על ידי הפסלים הרוסים סאלוואט שרבקוב וסילי פרפילייב ומיכאל נארודיצקי והפסל הישראלי חן וינקלר, מוקירה את תרומת חיילי הצבא האדום לניצחון על הנאצים. היא הוקמה בשנת 2012 ונחנכה בטכס ממלכתי בהשתתפות נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא ישראל מר שמעון פרס, ורִֹאשָת עיריית נתניה – הגברת מרים פיירברג.
האנדרטה מהווה תוספת לאנדרטה לזכר החיילים היהודים שלחמו במלחמת העולם השנייה בצבא האדום שנמצאת בהר הרצל, והיא מרשימה ביותר.
האתר:
איך מגיעים? כותבים ב־WAZE "בית יד לבנים נתניה". התוכנה תוביל אותנו לחניה ברחוב שמחה ארליך.
ניכנס דרך הגינה קודם לקרון הרכבת הנמצא מימיננו בצד המזרחי של הגן. אנדרטת "הקרון" היא פשוטה ומזעזעת כאחד. מוצג שם קרון בקר שהיה שייך לחברה הממשלתית "רכבת הרייך", ששימש להובלת יהודים אל מותם במחנות ההשמדה בשנת 1942. בקרון שיוצר להובלת 8 בהמות (פרות וסוסים) הובלו בכל פעם כ־100 יהודים. הקרון אותר בגרמניה והובא לארץ על ידי רוני דותן ואשתו טטיאנה – נוצרייה גרמניה שהתגיירה וקשרה את גורלה עם ישראל, ורחל פרידמן – בת לניצולי שואה.
בקרון נחשפו שני מגיני דוד חרוטים ליד הכניסה – תחליף למזוזות אותם דאג לחרוט כנראה יהודי שעבד כחרט בשירות הגרמנים.
מהקרון נמשיך מערבה לכיוון אנדרטת הניצחון.
האנדרטה המעוצבת כמעין מנהרת ברונזה, מתארת את הלחימה של הצבא האדום בגרמנים, החל ממבצע בָּרָבּוֹסָה, עת פלשו הגרמנים לתחומי בריה"מ (1941) ועד לתבוסה הגרמנית ב־1945.
בין לבין היא מייחדת מספר קירות להשמדת היהודים ולמרד גטו ורשה. האנדרטה מרשימה, מלאה בתיאורים ציוריים על פני הברונזה, ומעניקה תחושה של יראת כבוד, טרגדיה עם סוף אופטימי.
ביציאה מהמנהרה יתגלה לנו פסל מרשים של שתי כנפיים המביטות לים, ומסמלות את האופטימיות התקווה והחופש.
באתר יש מסבירנים אלקטרוניים ואין שירותים ו/או ברזיות.
ולפני סיום אני מעוניין לשתף: מלחמת העולם השנייה לא הייתה מתנהלת כפי שהתנהלה, ואולי השואה הייתה נמנעת, אלמלא הברית שכרת סטאלין עם היטלר לחלוקת פולין ביניהם (הסכם ריבנטרופ – מולוטוב). סטאלין הגדיל לעשות ואת היהודים שברחו מפולין הוא הכניס למחנות עבודה שבהם מתו חלק ניכר מהם. הנשיא פוטין, בניסיונותיו למזער/להעלים את החלק הזה בהיסטוריה של רוסיה, מממן אנדרטאות ומשתתף בכנסים שמספרים על המלחמה החל ממבצע ברבוסה, ואינם מספרים את "תרומתה" ההתחלתית של רוסיה לשואה.
בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו.
