היום 20/1/2021 נציין את יום השנה לוועידת ואנזה (20/1/1942). לפני שאכנס לסיפור הוועידה עצמה, אני רוצה לשים זרקור על מוזיאון פחות ידוע, פחות מוכר, אבל מרגש עד לעצמות – "בית העדות" במושב ניר גלים שליד אשדוד.
"בית העדות" הוקם על ידי עמותת ותיקי בני עקיבא בראשית שנות ה־90. הוא מציג בצורה היסטורית, מוחשית ומרתקת, את גבורתם של אנשי הציונות הדתית בשואה. האמת? כשהזמינו אותי לראשונה לסיור במוזיאון, קצת התרעמתי. מה פתאום מוזיאון שמתמקד בציונות הדתית דווקא? האם הייתה משמעות מיוחדת לכך שהיו דתיים?
אבל במחשבה שנייה, נוכל לשאול את אותה שאלה על המוזיאון ביד מרדכי, שאינו מקדיש את המקום הראוי לחלקו של ארגון אצ"י (ארגון צבאי יהודי - בית"ר ZZW) במרד גטו ורשה, ולמוזיאון האצ"ל שמצמצם במאוד את חלקו של הפלמ"ח במלחמת השחרור, ועוד...אין מה לעשות. גם נרטיב ההיסטוריה הוא פוליטי.
אני יכול לומר במפורש שהביקור בבית העדות בניר גלים, הוא משולל כל מסר פוליטי - ממש כך! בסיור במוזיאון נשמע על חסידי אומות עולם שנטלו חלק בהצלת יהודים, ונהיה מלאי השתאות מהמערך הגדול של הצלת יהודים שהקימו אנשי בני עקיבא בגולה. המוזיאון איננו מוזיאון שואה טיפוסי, כפי שרובנו מכירים. אני חוויתי את המוזיאון כסיפור מתח כשברקע - המציאות של אירופה תחת הכיבוש הנאצי. "המציאות עולה על כל דמיון" – הוא משפט מתאים לסיפור ש"בית העדות" בניר גלים מספר. ממליץ בחום!!!
ונעבור לוועידת ונזה.
בכדי להבין את הוועידה, אני רוצה לציין את הרקע שקדם לוועידה:
1. ההחלטה על השמדת העם היהודי באירופה התקבלה קודם לוועידה (אין לנו מידע מדויק מתי הרעיון שריחף באוויר עוד טרם תחילת מלה"ע השנייה, קרם עור וגידים - כנראה באוגוסט 1940). ההשמדה החלה להיות מבוצעת על ידי יחידות חיסול מיוחדות בירי (האיינזצגרופן) שהוקמו תחילה לחיסול מתנגדי משטר בארצות הכיבוש, אך החלו לפעול כנגד כלל האוכלוסייה היהודית באוגוסט 1941. אולם, ההשמדה לא הייתה מאורגנת ברמת הרייך, אלא בוצעה ביזמות וביצוע מקומי של מפקדי יחידות ההשמדה.
2. חלק מההשמדה (טרם ועידת ואנזה) בוצע על ידי תושבים מקומיים, כשקדמו לרצח מעשי אונס המוניים, והתעללויות אכזריות (המקרה הידוע בהם היה הפוגרום בלבוב - אוקראינה).
3. מפקדי האיינזצגרופן דיווחו כי שיטת הרצח בירי לבורות, משפיע לרעה על החיילים (רחמנא ליצלן...) ויש לבדוק שיטות השמדה יעילות יותר.
4. היה צורך להקים גוף מתאם יעיל, לסנכרון כל משאבי הצבא הגרמני לצורך השמדה מהירה, בעלות מינימאלית, של העם היהודי בכל אירופה (ולא רק במזרחה). לצורך כך התכנסה הוועידה בואנזה.
ב־29/11/1941 שלח ריינהרד היידריך (ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך), שכונה גם "הקצב מפראג", "המפלצת הבלונדיני" ו"התליין" (נרצח על ידי המחתרת הצ'כית במאי 1942), הזמנה לפגישה של 14 אישים באס-אס, כשכותרת הדיון: "הפתרון הסופי של הבעיה היהודית".
לאחר מספר דחיות, בתאריך 20/1/1942 (בדיוק היום לפני 79 שנים), בשעה 09:00 בבוקר, התכנסו האישיים הנ"ל בוילה הפסטוראלית ואנזה.
אחרי ארוחת בוקר, קפה וקינוחים, ישבו הנ"ל ודנו ברצח עם. בין היתר הם התחבטו בשאלה מי נחשב יהודי. ההחלטה הייתה לדבוק בחוקי נירנברג וההחלטה בנוגע ל"בני תערובת" תתקבל מאוחר יותר. כמעט כל הפרוטוקולים של הועידה הושמדו לפני תום המלחמה. ב־1947, נמצא פרוטוקול אחד, וממנו אנו יודעים על קיום הועידה והחלטותיה.
בין ההחלטות שהתקבלו (לא ידוע לנו על הצבעה שהתקיימה) היו:
1. לתת עדיפות לשעבוד יהודים לעבודות כפיה לטובת הרייך, עד למותם.
2. לחסל יהודים שאינם מתאימים לעבודה.
3. לכנס את יהודי מערב אירופה לצורך שילוחם להשמדה במחנות השמדה בגז.
4. להקים מנגנון לסנכרון רכבות הגירוש בראשות אדולף אייכמן.
5. לתת עדיפות להשמדה ליהודי מזרח אירופה, ולאחריהם להמשיך עם השמדת יהודי מערב אירופה וגרמניה (מצורפת רשימת יהודי אירופה להשמדה שחולקה למשתתפי הועידה).
מה קרה למשתתפי הועידה עם תום המלחמה (שימו לב כמה דוקטורים)? התשובה לשאלה מזעזעת ומצביעה על המוסר הכפול העולמי:
א. אחד נרצח על ידי המחתרת הצ'כית (ריינהרד היידריך).
ב. שלושה הוצאו להורג (אדולף אייכמן, ד"ר יוזף ביהלר, אברהם שאנגרט).
ג. אחד התאבד (ד"ר אלפרד מאייר).
ד. שניים נהרגו במלחמה (רולנד פרייזלר, ד"ר רודולף לאנגה).
ה. אחד נעלמו עקבותיו (היינריך מילר).
ו. כל יתר ששת המשתתפים, נעצרו ושוחררו לאחר מספר שנים, חיו את חייהם, ומתו במיטתם (למעט אחד שנהרג בתאונת דרכים ד"ר וילהאלם שטוקרט).
וסיום אישי. ב־2016, לאחר השתלמות שנתית שהעברתי בנושא ההיסטוריה של ירושלים, נתבקשתי על ידי העיתון Jerusalem Post להתראיין על נושא השואה. במהלך הריאיון נשאלתי מה ההבדל בין השואה למעשי רצח עם (Genocide) אחרים שנערכו.
עניתי שההבדל המרכזי הוא, שרצח עם, נוראי ככל שיהיה, נעשה על רקע של קונפליקט לאומי/דתי/כלכלי בין קבוצות. כאשר אחד מהצדדים מנצח, הוא מנסה לאבטח את נצחונו על ידי ביצוע רצח עם בצד המפסיד. השואה היא יחידה וייחודית, כי בשואה לא היה שום קונפליקט – זו הייתה שנאה נטו. את הריאיון כולו תוכלו למצוא בלינק:
