מבוא:
בצידו המזרחי של יער בן שמן, בצמוד לערוצו של נחל גמזו, מסתתרת פינת חמד המכילה מערות, בריכה עתיקה, פינות צל מתחת לעצי זית, עצי שיזף רחבים, פריחה בחודשים ינואר- מרץ, וסיפורי מסתורין על נזירים, מורדים, ומתבודדים...
האתר:
איך מגיעים? מקישים ב־WAZE "בקעת הנזירים מערת הנזירים". התוכנה תוביל אותנו לרחוב בקעת הנזירים בעיר מודיעין (כביש הגישה לבית הקברות), ובאחד מעיקולי הכביש היא תפנה אותנו לשביל עפר כָּבוּש (עביר לכל כלי הרכב).
לאחר נסיעה של כ־1200 מטר נראה את המערות משמאל לדרך. נחנה (מגרש חניה רחב) ונתמקד בשלושה אתרים במקום:
1. מערות הנזירים: מכלול המערות החצוב בידי אדם, תוארך לתקופה הביזנטית (מאות 4-7 לספירה). המערה הגדולה במכלול מכונה מערת "אל חאביס" (מערת האסירים). מקור שמה אינו ידוע, אולם ישנה השערה כי היא שימשה מקום מחבוא לנמלטים מהרומאים, או שימשה כמקום מסתור למורדים – ומכאן שמה. מדרשים מייחסים את המערה לרבי התנא נחום, שהיה תושב הכפר גמזו הסמוך והיה מתומכיו של רבי עקיבא בזמן מרד בר כוכבא (132-135 לספירה). המדרש מספר כי הוא הסתתר במערה זו. כשבאו הרומאים לראות האם הוא במערה, קורי עכביש שהיו לפתחה שכנעו אותם כי הוא אינו נמצא במקום וכך ניצלו חייו. סיפור אחר מייחס את המקום למקום מסתור של רבי שמעון בר יוחאי ובנו לאחר מרד בר כוכבא – אולם אין צידוק היסטורי/גאוגרפי לכך. התלמוד קורא למקום "מערת ד'לוד" והוא משייך אותה לעיר לוד שהיוותה עיר מחוז בתקופה הביזנטית. בתקופה הביזנטית שימשה המערה נזירים רבים – על כך יעידו הצלבים הרבים החקוקים על קירותיה. בתקופה העות'מנית שימשה המערה כאכסניה לעולי רגל לירושלים. ניתן להיכנס למערה ללא אמצעי תאורה – חוויה לילדים שביננו.
2. בריכת ביר א-שמי: הבריכה הממוקמת כ־30 מטר צפונית למערה (מעברו הצפוני של מגרש החניה), היא בריכת אגירה רומית/ביזנטית חצובה שגודלה כ־10X15 מטרים והיא יחסית גדולה בהשוואה לבריכות אגירה מאותה תקופה באזור. הבריכה מקבלת את מימיה בחורף מנחל גמזו (נחל אכזב), ושימשה בעת העתיקה כבריכת רחצה והשקיה לשדות הגידול הביזנטיים. כיום היא משמשת כבית גידול לחרדונים ודו חיים. יש שמאמינים כי מקור שמה של הבריכה הוא "באר שמעון" ע"ש רבי שמעון בר יוחאי שהסתתר במערה הסמוכה. חיות בר נוהגות להגיע לבריכה להרוות צימאונן (בעיקר אם אין בני אדם באזור).
3. מערת קבורה רומית: כ־100 מטר מערבית למערת אל-חאביס נמצאת על דופן הגבעה מערת קבורה רומית, כשגמלון מעטר את הכניסה אליה. הפתח קטן ולא מומלץ להיכנס אליה מהחשש לקרציית קדחת המערות.
בחודשים ינואר-מרץ נוכל ליהנות גם מפריחה של כלניות, עיריות, פשתה, שומיות, סביונים, רקפות ועוד...
בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו.
