מבוא:
בתאריך 4/2/1997 בעת הטסת כוחות מישראל למוצבים שבלבנון, ארע האסון האווירי הגדול ביותר של צה"ל בכל הזמנים. 21 אנדרטאות הוקמו ברחבי הארץ לזכר 73 הנספים. אחת מהן זו גבעת תום ותומר.
גבעת תום ותומר, אשר שימשה במלחמת העצמאות כמשלט 105 – שהיה חלק ממערך ההגנה של קיבוץ נגבה, הפכה בשנות השמונים, ביוזמת חבר קיבוץ נגבה יואב קידר, לגן בוטני לצמחי ארץ ישראל.
באותן שנים גדלו שני חברים תומר קידר (הבן של יואב) מקיבוץ נגבה, ותום כיתאין מנווה שלום. הם הכירו כשלמדו יחד במוסד החינוכי "צפית" שבכפר מנחם, התגייסו יחד, שירתו יחד, ונהרגו יחדיו באותו מסוק באסון המסוקים.
לאחר מותם החליטו הוריהם בשיתוף עם הורים שכולים נוספים לייסד את הגבעה – כאתר הנצחה.
האתר:
איך מגיעים? מקישים ב־WAZE " גבעת תום ותומר". התוכנה תוביל אותנו לכביש 232 במישור החוף הדרומי (או לכביש 3612 שהוא כביש הגישה לקיבוץ נגבה – תלוי מהיכן מגיעים) ומשם יכווין אותנו שילוט לאתר עצמו.
עוד לפני שנגיע לאתר, ניסע בין שדות הקיבוץ ונראה ממולנו עמוד חשמל עשוי בטון ועליו מצוירות 73 יונים – כמספר הנופלים באסון.
נחנה את הרכב וניכנס לאתר (בכניסה יש קופת התרמה לתחזוקת האתר - כל תרומה תתקבל בתודה). נפנה ימינה בשביל ונלך לאורך דרך קסומה, מלאה בצמחייה ארץ ישראלית עשירה, פריחה בעונות החורף והאביב, שלטי הסברה, אבני זיכרון והנצחה, מוזיקה שפועלת אוטומטית, מסבירנים, ואפילו מסבירן אחד שניתן לבחור בו להשמיע שיר אחד ממבחר השירים שתום ותומר אהבו.
לקראת סיום המסלול ישנה רחבה עם כסא המביט מערבה בציפייה לשובם של הבנים – שלא תקרה. לידו מכתב שכתבה שחר קידר אל אחיה תומר לאחר מותו, שלחה אותו למאיר עוזיאל שפורסם בפינתו השבועית בעיתון מעריב - "השלולית". עין אחת לא תישאר יבשה מהמכתב המרגש שכתבה שחר לאחיה שאיננו.
בימי הקיץ יש במקום ערבי שירה בציבור עליהם תוכלו להתעדכן באתר הרשמי שלהם גבעת תום ותומר.
במקום אין שירותים ורק חלק מהמסלול מונגש.
בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו.
