מבוא:
גן לאומי כורסי, הוא למעשה גן ארכיאולוגי המציג כנסייה ביזנטית, שרצפתה מרוצפת בחלקה בפסיפס בן 1600 שנים.
הכנסייה הוקמה במקום שלפי האמונה הנוצרית התרחש "נס החזירים", כפי שמופיע בברית החדשה. הסיפור מספר על עדר חזירים שנכנס לטירוף לאחר שישו חילץ שדים מאיש והכניס אותם לעדר החזירים, ככתוב: "לְאַחַר צֵאתָם מִן הָאִישׁ נִכְנְסוּ הַשֵּׁדִים בַּחֲזִירִים, וְהָעֵדֶר הִסְתָּעֵר מִמּוֹרַד הָהָר אֶל הַיָּם וְטָבַע". (הבשורה על פי לוקאס ח' פסוק 33).
בחפירות שנערכו בשנת 2015, התגלתה במקום כתובת בעברית החרוטה על לוח אבן בגודל 50X170 ס"מ (די גדול) שזיהו עליו שתי מילים הכתובות בעברית - דבר המוכיח כי הישוב היה מאוכלס גם ביהודים (עדות ראשונה להתיישבות יהודית בגדה המזרחית של הכנרת).
הנוצרים רואים במציאת הלוח הוכחה לכך שבתקופת ישו היה במקום ישוב יהודי. המקום מהווה אתר פופולרי בקרב צליינים נוצרים הבאים לישראל.
האתר (בתשלום):
איך מגיעים? מקישים ב־WAZE "גן לאומי כורסי". התוכנה תוביל אותנו לכביש 92 המקביל לגדה המזרחית של הכנרת. בשלב מסוים נגיע לכיכר שם נראה שילוט מכווין לאתר.
הכניסה לאתר מעוצבת כגינה נחמדה לקראת מבנה הכנסייה המרשים. נלך לאורך החומה העתיקה וניכנס. המבנה, הבנוי כמו רוב הכנסיות הביזנטיות מאותה תקופה, מחולק ל־4 חלקים:
1. חצר הכניסה (אטריום) הפונה מערבה. במקום זה נמצא לעיתים גם גומחה דמות כיור לטהרה טרם כניסה לתפילה.
2. מבואת הכניסה (נרתקס). זהו למעשה חדר צר לממתינים להיכנס לאולם המרכזי. המקום שימש לעיתים להשארת מעילים, וציוד שלא ראוי להיכנס לאולם התפילה המרכזי (כגון כלי נשק).
3. האולם הגדול שכונה גם נָאוִויס (NAVIS - אוניה בלטינית). האולם עוצב בצורת ספינה הממשילה עצמה לתיבת נוח שתביא את המתפלל לחוף מבטחים של אמונה. בשני צידי הנאוויס נראה את עמודי הסִיטְרָאוֹת (סיטראות - צדדים בלטינית) שהבדילו בין אזור התקהלות הקהל המתפלל באולם הראשי לבין אורחים שבאו לכנסייה והשתתפו בתפילה בעמידה. בקצה המזרחי של הנאוויס נראה את במת התפילה שהייתה מוקפת סורג - בדיוק כמו גדר הסורג בבית המקדש שמנעה כניסת טמאים.
4. האפסיס. האפסיס בצורת חצי עיגול, ממוקם במרכז והוא הקצה המזרחי של הבזיליקה. מקור השם הוא בצורתו האדריכלית (אפסיס – קשת בלטינית) והוא משמש לפולחן נסתר מהקהל שנמצא באולם המרכזי. בין האפסיס לנאוויס בנו קיר עץ שעליו היו תלויות תמונותיהם (איקונות) של קדושי הכנסייה. מימין לאפסיס היה חדר שנקרא דיאקוניקון (משרת – בלטינית) ששימש את אנשי הכמורה להתלבש. מצד שמאל לאפסיס היה עוד חדר שנקרא פרוטזיס (תותב - בלטינית), והוא אכן היה תוספת לאפסיס שנועד לשימור לחם הקודש ויין הקודש בתפילה.
באתר נראה את הפסיפסים היפים, את חלקי המבנה הביזנטי, את אתר הטבילה – הבפטיסטריום (בפטיסט – טבילה בלטינית), וגת שמנים שנבנתה בתחומי הכנסייה.
מחוץ לכנסייה ישנם עוד שני אתרים שהם פחות מרשימים בעייני:
1. שרידים של בית מרחץ רומי.
2. קפלה הממוקמת במעלה ההר.
בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו
