כ־10 ק"מ צפונית לאילת, ישנם שני אתרים סמוכים אחד לשני, שמתי מעט מודעים להם, מעט יותר מבקרים בהם. האחד הוא פלא בוטני של דקלים אפריקאים שמרכזם בסודן ובמצרים, שגדלים בקצה העולם מבחינתם - בערבה הישראלית (זה המקום הצפוני ביותר בו הם נצפו). השני הוא אתר של שרשרת בארות (פוגארות) בנות כ־1300 שנה, פלא טכנולוגי שאיפשר הקמת חוות חקלאיות משגשגות באמצע המדבר. לשם נשים פעמינו היום...
דקל הדום:
דקל הוא עץ הפרי מהעתיקים בעולם. עד היום גילינו דקלים בני יותר מ־80 מיליון שנה. ההתפתחות האבולוציונית שלו הייתה בהתאם למקום גדילתו (אדמה, משקעים, טמפרטורה). כיום מוכרים בעולם כ־182 סוגי דקלים, המחולקים לכ־2500 תתי משפחות.
חלק מהדקלים מניבים את פירות התמר, חלקם מניבים את פירות הקוקוס, חלקם את פירות הדום, וחלקם לא מניבים פירות כלל (דקל וושינגטון לדוגמא). בתנ"ך מוזכר הדקל פעמיים (בראשית ודברי הימים), ואילו התמר מוזכר 42 פעמים. הדבר מוכיח את חשיבות התמר בימי המקרא.
במצרים העתיקה שימש הדקל כסימן לאריכות חיים, וניתן לראות אותו על קירות קברים עתיקים. לעיתים קרובות היו מציירים אותו בסמיכות לאל אמון-רע ולאלה חת'חור.
לכן, זה אך פלא, שבישראל מצויים היום כל דקלי הפירות הידועים בעולם: דקל התמר, דקל הדום, ודקל הקוקוס (בגינות פרטיות וגנים בוטניים בארץ). כדאי לראות איך מדינת ישראל משמרת את דקל הדום, אשר יכול לשרוד עם מים מליחים השונים במליחותם ממי השתייה להם אנו מורגלים, כשלאחרונה מי התהום באזור ירדו, והמדינה, כחלק מתהליך השימור, משקה את העצים מלאכותית.
ב־15 השנים האחרונות תוקף את עצי הדקל בארץ חרק בשם "חדקונית הדקל האדומה". משרד החקלאות נלחם מלחמת חורמה בחרק, אך לעיתים עם הצלחה מוגבלת. גם דקל הדום נפגע, ואנו רואים בשמורה 4 גזעים נטולי צמרת - שריד לחרק לפני שהודבר במקום.
אנא, אל תגעו בפירות שנופלים על האדמה - זה הסיכוי היחיד של העץ להשריש את עצמו ולהמשיך את השושלת הגדלה באזור במשך עשרות אלפי שנים, אם לא יותר...
בארות השרשרת (פוּגָארות):
הפוגארות הן פיתוח של מערכת השקיה חקלאית עתיקת יומין שמקורה בפרס העתיקה. ההמצאה מאפשרת לקיים חוות חקלאיות גם באזורים מדבריים מעוטי משקעים.
ה"פטנט" מתבסס על איסוף מי גשמים (מֵי נֶגֵר) היורדים מההרים, ריכוזם בתוך מנהרה תת קרקעית ש"נשענת" על סלע יסוד אטום למים. לאורך המנהרה חופרים בארות – והנה קיבלנו שטח ענק בעמק, שניתן להשקיה עם מעט מאוד אידוי של המים (ראה תרשים).
ניתן לראות פוגארות כאלה בכל מרחב האימפריה המוסלמית, החל מאיראן וכלה במרוקו. בישראל זה המקום היחיד בו נחשפה מערכת שכזו. חלק קטן מהמערכת, שהיא בת כ־1300 שנה, נוקה על ידי רשות העתיקות, הוכשר למבקרים, וניתן לעבור בזחילה מבאר לבאר (ישנם סולמות לעליה/ירידה) – אטרקציה לילדים, עניין רב למבוגרים.
