ההר העגול הוא אתר מרתק, מעניין, מלא צמחייה, ומתאים במיוחד למיטיבי לסת (לא, זו איננה טעות בהקלדה...).
כשנצא לדרך, נסמן ב־WAZE את מושב עמיקם בפארק אלונה כיעד הראשון שלנו. אם נסמן ישר את ההר העגול, יש מצב שנפספס את הדרך הקסומה שחוצה את פארק אלונה, שנקרא גם "טוסקנה של המזרח התיכון". בפארק אלונה יש מספר אתרים, עליהם נדבר בפוסטים הבאים.
נחזור לנושא שלשמו התכנסנו. בעוד אנו נוסעים על הדרך המתעקלת בין מטעי הפירות של פארק אלונה, המובילה אותנו למושב עמיקם, נעבור את אתר מי קדם, ועוד מספר מסלולי הליכה/אופניים, שאליהם אתייחס בפוסטים אחרים, בואכה המושב עמיקם.
המושב עמיקם הוקם ב־1950, על ידי יהודים שעלו מהעיר חרבין שבסין. לאחר שתיווכחו שאין לאף אחד מתושבי עמיקם עיניים מלוכסנות, תשאלו את עצמכם: מה ליהודים (ועוד בעלי מראה אשכנזי) ולחרבין אשר בסין?
סיפור שהיה - כך היה...
העיר חרבין, ממוקמת במנצ'וריה (לשעבר). ב־1898 מקימה רוסיה הצארית מסילת רכבת שחיברה בין רוסיה וערבות סיביר לבין סין. העיר חרבין הייתה קרובה מאוד לנהר הסונגרי ששימש כנתיב תחבורה ימי מאוד חשוב באזור. והיהודים? בסוף המאה ה־19, הייתה התפרצות אנטישמית ברוסיה (אחת מיני מאות פוגרומים בהיסטוריה של יהודי מזרח אירופה), שגרמה ליהודים רבים לברוח מהמשטר האנטישמי לעיר הספר חרבין. שם הם ניצלו את קשריהם עם אזרחים ברוסיה, וחיש מהר הפכו למתווך עסקי בין רוסיה, מעצמות המערב (אנגליה, צרפת, ארה"ב), וסין. במרוצת השנים הפכה חרבין לעיר מקלט יהודית (גם טרומפלדור עבר בה ב־1905 בדרכו לא"י), וב־1920 כבר היו בחרבין כ־20,000 יהודים. ההתפתחות היהודית המשיכה וב־1922 ניתן היה לראות פתיחת סניפים של תנועות ציוניות מערביות בחרבין - בעיקר ויצ"ו ובית"ר.
עם הכיבוש היפני של חלק מסין (שנות ה־30), החלו יהודים להגר בטפטוף מהעיר – חלקם לישראל, ולאחר מלחמת העולם השנייה, הטפטוף הפך לשיטפון – לפני שייסגרו השערים על ידי בריה"מ הקומוניסטית. אהוד אולמרט נולד בישראל, למשפחה שהגיעה מחרבין. חלק מעולים אלה (הבית"רים שבהם) הקימו את עמיקם.
כשניכנס למושב, נכניס ב־WAZE "ההר העגול". נחצה את המושב, שרוב תושביו הם חקלאים (כן, עדיין יש כאלה מושבים...), לכיוון צפון מזרח. בדרך נראה שלטים שמכוונים להר העגול.
ההר העגול הוא גבעה נישאה ברמות מנשה, שמאפשרת תצפית ממנה אל נחל תנינים שמפלס דרכו לכיוון מישור החוף, ועמק הנדיב שממוקם דרומית לרמת הנדיב.
ניתן להגיע לפסגת הגבעה עם הרכב. אם תגיעו בינואר- פברואר, אני ממליץ לנעול את הרכב באמצע העלייה, ליד אחד משולחנות הפיקניק הפרוסים במעלה הדרך וללכת בתוך חורשת האלונים והאורנים, תוך מעבר על פני משטחי כרכומים, רקפות, פשתה, ונוריות - תלוי בעונה. הדרך הקלילה תוביל אותנו לפסגה שהיא יחידה ומיוחדת.
בפסגה נראה את הנצחת נופלי הצנחנים מגדוד 890, בקרב החווה הסינית בסיני במלחמת יום הכיפורים 1973 (השם "החווה הסינית" מקורו באזור פיתוח חקלאי שהוקם על ידי המצרים. השם "החווה הסינית" הוא בגין הכתובות ביפנית שנמצאו על בתי המשאבות -בטעות חשבו הלוחמים שזה כתב סיני). הקרב שימש סמל לגבורה, נחישות, חברות ורעות בין לוחמים ויחידות. המקום עוצב בצורה מעגלית, והוקם לזכרו של ראובן גלקין – בן מושב עמיקם, שנפל באותו קרב מפורסם.
מה קרה שם בחווה הסינית? "ההפתעה היא מבחנה של הגבורה" אמר אריסטו לפני 2300 שנה, וזה מתאר בדיוק את הקרב.
בכדי לאפשר את חציית התעלה במלחמה לכיוון אפריקה, ובכך להפתיע את הכוחות המצריים שפלשו לסיני ולאגף אותם, הוטל על כוחות חי"ר ושריון, לאבטח את הציר המרכזי שהוביל לנקודת החצייה. האבטחה הייתה חיונית לצורך העברת ציוד הצליחה (גשר הדוברות וגשר הגלילים). הקרב ארך ארבעה ימים (15-18 לאוקטובר) על פני שלושה צירים מרכזיים שהיוו מעין "משולש" תעבורתי – צירי "טרטור", "עכביש" ו"לכסיקון" (ישנה מפה של הקרב באתר, חקוקה על סלע).
ביום השלישי ללחימה בחווה הסינית, כשנספרו כבר, בשני ימי הלחימה הקודמים באותו מתחם, כ־122 הרוגים (רובם מחטיבה 14), יוצא גדוד 890 בפיקודו של איציק מרדכי לעבר המתחם. בהיעדר מודיעין על סדר הכוחות המצרי שנשאר במתחם (זוכרים את אריסטו? "ההפתעה היא מבחנה של הגבורה"), נתקל הגדוד בכוח חטיבתי מצרי, מחופר, מצויד במיטב הנשק – כולל תותחי נ"מ, טנקים, ומרגמות, למול כוח צנחנים מופתע ולא מוגן. מתפתח קרב, שבמהלכו מנסה הכוח לחלץ את עצמו מהתופת, בעזרת כוחות סיוע שנשלחו אליו לאחר מספר שעות. לאחר 17 שעות של קרב אכזרי, חולץ הגדוד כש־43 מלוחמיו הרוגים ולמעלה מ־100 מחייליו פצועים. בקרב זה הוענקו שני עיטורי עוז (סא"ל יצחק מרדכי, רס"ן אלי שורק), עיטור מופת (רס"ן יהודה דובדבני), צל"ש רמטכ"ל (ד"ר פיני לבנה רופא הגדוד), וצל"ש אלוף (ראובן גלקין- על שמו נחנך האתר).
במרכז אתר ההנצחה ישנו פסל של מטבע כשפרח במרכזו - כחלון לנוף המשקיף מהפסגה. יש במקום שולחנות פיקניק, אך לא רבים. אם אתם מתכננים להגיע בשבת, ממליץ שתביאו שולחנות וכסאות משלכם. אתר מרגש.
משם תוכלו להמשיך למספר אתרים בסביבה - על כך בפוסטים הבאים.
