התחלנו עם גבעת האירוסים בנס ציונה. כשהגענו, קיבלו את פנינו כחוונים, חמציצים, סביונים, חרציות, כלניות, בקיות שעירות על שלל פעמוניהם הסגולים, רתמים שתפרחתם היוותה זרקור צהוב בלב הירוק, עלי שומר שכבר גדלו לצרורות ירוקים של קנאה, ומלכי הגבעה - האירוסים. לא הרבה אירוסים, אבל כמה עשרות (אולי יותר) כבר נתנו את משקלם על הגבעות החוליות של נס ציונה. לידיעתכם, הפריחה רק החלה, והיא תמשיך לאורך כל החודש. שווה לבוא (גם אם יהיה לפעמים קצת עמוס). בוויז לרשום "גבעת האירוסים".
משם המשכנו דרומה ליער שוקדה. כמו שכתבתי בפוסט קודם, יער שוקדה הוא אתר פריחת הכלניות הגדול בארץ. דרך הנוף החוצה אותו, גם חוצה שדות כלניות שראשם האדום מרוכז במקבצים שנראים מרחוק כמשטח דשא אדום בוהק. בין המשטחים נמצא עצי אקליפטוס, נוכל לפרוס שמיכה, ליהנות מהצל שהם תורמים לנו, תרמוס, עוגיות, פירות – ואת שאר הלעיסה אני משאיר כבר לכם... (לא לשכוח שקית אשפה). בוויז לרשום "יער שוקדה".
לאחר הפסקת צהריים בנתיבות (ממליץ על אזור התעשייה במזרח העיר, שם תמצאו מבחר רב של אפשרויות לאכול, לשתות קפה, לקרר את עצמכם בגלידה טובה, ועוד...), קפצנו לפארק נחל גרר. פארק נחל גרר הוא גדול ממדים, מרושת בפינות פיקניק רבות, עם שולחנות ישיבה וצל, כשלאורכו ישנו נחל גרר (לעיתים ישנה נקודת נביעה של מי הנחל בערוץ), על שלל צמחי הקנה, ושיחי הנחלים. מצידה השני של הדרך, ישנם משטחי כלניות, שרק ממתינות לתמונה עם המטיילים/ות.
באחת מהדרכים הצדדיות בפארק נסענו/ירדנו לכיוון הנחל ופגשנו להפתעתנו שתי מגלשות טבעיות, (התברר שהמקומיים מכירים אותן מימים ימימה) מקום נפלא לילדים להתגלש (ולהתלכלך...). הילדים מתים על זה...
זהו - שיתפתי..
.סעו לטייל, זה טוב לגוף ולנפש.
