בשבת חמימה של אביב, אם יזדמן לכם להיות באזור אצבע הגליל/ רמת הגולן, הייתי משלב ביקור בשלושה אתרים בירדן ההררי.
האתר הראשון הוא גשר הדודות הסמוך לשפך הירדן לכנרת. המקום מהווה תצפית קרובה ונוחה לזרימת הירדן הגועשת. בעבר הרחוק, היה במקום גשר גלילי שחצה את הירדן וחיבר את הגליל (רמת כורזים), עם בקעת בית צידא ורמת הגולן. לאחר מספר שנים, באחת מההצפות של הירדן, נהרס הגשר. הוא שוקם ונהרס לבלי שוב ב־2002, באחד מהשיטפונות בירדן.
כיום אין גשר במקום, אבל בסמוך ישנה אנדרטה המנציחה את החייל גיא גמליאלי מצור יגאל, מחיל המודיעין, נפל באזור זה (22.4.2003), כשטבע בירדן במהלך אימוני קורס יעודי לקצונה.
למה "גשר הדודות"? בתאריך 28/12/1975 רכב שבה נהג יהודה גורן מצפת, יו"ר הועד למען החייל בצפת, חצה את הירדן עם מספר "דודות" מהאגודה למען החייל מצפת, שרה פרל, חנה ברם, חנה איזנברג ואניטה - תיירת אמריקאית בת 25, שהצטרפה לנסיעה. הרכב נתקע באמצע הגשר, מים חדרו למנוע והוא כבה. בכדי לאפשר מילוט מהרכב, הנהג פתח את הדלת וזרם מים חדר למכונית. חנה איזנברג יחד עם חנה ברם נסחפו מהרכב. חנה ברם נאחזה בסלע ולאחר שעתיים חולצה על ידי מסוק. חנה איזנברג טבעה למוות. שאר הנוסעים חולצו בעזרת חבל על ידי אחמד עבדאללה ריחיים מטובא זנגריה, שהגיע למקום לאחר ששמע יריות, אותן ירה יהודה הנהג מהקלצ'ניקוב שלו.
המקום נגיש לכל (לנסוע בזהירות). ההנצחה ליד גשר הדודות מעל הירדן, כ-4.5 ק"מ מצפון לכנרת. הגעה מכביש מס' 8277: כ-1 ק"מ מערבית ליישוב אלמגור פונים צפונה לכיוון כרכום, ממשיכים כ-4.5 ק"מ (לא נכנסים ליישוב) עד רחבת החניה הסמוכה לנהר. יש להיזהר לא להתקרב יותר מידי לגדת הירדן, לא לשתות את המים, ולא להגיע בימים שהדרך בוצית.
האתר השני הוא גשר כפר הנשיא. גם אליו (או סמוך לו) ניתן להגיע עם רוב סוגי הרכב הרגילים. גשר כפר הנשיא הוא גשר אירי על הירדן, שיוצר מפל מרשים ועצמתי של הירדן. בסמוך לקו המים ישנה רחבה שניתן בה גם לפרוס שולחן, כסאות, גזייה, קפה, עוגות ואת השאר אני משאיר לדימיונכם...
המקום מרשים, ומאוד ידידותי למבקר- ממליץ בחום. אני שוב מזכיר שיש להיזהר לא להתקרב יותר מידי לגדת הירדן, לא לשתות את המים, ולא להגיע בימים שהדרך בוצית.
איך מגיעים? מצומת ראש פינה נוסעים מזרחה בכביש 8677 לכיוון כפר הנשיא. מעט לפני הפנייה ימינה ליישוב טובא-זנגריה ישנה פנייה שמאלה לדרך עפר בסימון שבילים כחול. פונים לדרך זו, יורדים איתה אל אפיק נהר הירדן וממשיכים איתה עד לגשר.
המקום השלישי הוא מצד עתרת (זו לא שגיאת כתיב). מצד עתרת נבנה על ידי הצלבנים בשנת 1178, כחלק מהפרת ההסכם שנחתם עם סלאח א-דין בשנת 1175. כשסלאח א-דין גילה זאת, הוא נתן אולטימטום לצלבנים לנטוש את המצד, או ש...כמובן שהצלבנים התעלמו מהאזהרה (כהרגלם). על עבודות הבנייה (שבוצעו במהירות), פיקח אישית המלך בולדווין הרביעי ("המלך המצורע") שהגיע מספר פעמים לאתר הבניה.
בניסיון אחרון להימנע ממלחמה, הציע סלאח א-דין 100,000 מטבעות זהב, כתמורה לנטישת המצד על ידי הצלבנים - הצלבנים דחו את ההצעה. סלאח א-דין זעם! ב־27 למאי הטיל סלאח א-דין מצור על המקום. לאחר מספר ניסיונות, ב־30 לאוגוסט הוא כבש את המקום, שחט את כל יושביו, והרס את המבצר. רק החומה נותרה. אז למה המקום שווה ביקור?
קודם כל הוא משקיף על האזור. הדבר החשוב יותר הוא שחציו המזרחי הוקם על הלוח הטקטוני הערבי, וחציו המערבי על הלוח הטקטוני הארץ ישראלי. שני הלוחות מתרחקים אחד מהשני (השבר הסורי-אפריקני)- כך גם שני חלקי החומה. בכדי לראות את קצב ההתרחקות בין הלוחות, צריך למדוד את אורך ה"חיתוך" בחומה ולחלק במספר השנים מאז שהוא הוקם ועד היום. זהו המקום היחיד בעולם בו ישנו מבנה עתיק בין שני לוחות טקטוניים - שלא נהרס.
איך מגיעים? תקישו בוויז "מצד עתרת
