בתאריך 19 למאי 1991, הסתיים החלק הראשון, שארך כ־7 שנים, של העלאת יהודי אתיופיה לארץ. כמו בני ישראל שהלכו במדבר לארץ המובטחת, צעדו עשרות אלפי יהודים, תוך סיכון והקרבת חיים, וזיכו אותנו בנוכחותם. היום נבקר באחד ממרכזי המורשת האתיופית האותנטיים בארץ...
יהדות אתיופיה (ביתא ישראל) נחשבת לאחת מקהילות היהדות העתיקות ביותר. על פי המסורת בקהילה האתיופית, שורשיה נעוצים עוד בבית ראשון, כצאצאיהם של המלך שלמה ומלכת שבא.
אין לנו הוכחות ועדויות כתובות לכך, אולם, מנהגי העדה האתיופית אינם שאובים מהיהדות הרבנית, והיא דומה יותר למנהגי יהדות תימן שמקורותיה בבית ראשון. לכן אני מציע לא לבטל את המסורת.
העדות הראשונה הברורה וללא ספיקות, היא על קהילה יהודית בממלכת AXUM שבאתיופיה במאה השנייה לספירה. מאז, למרות רדיפות, פוגרומים, התעללויות אינספור וניתוק מהקהילות היהודיות החזקות באסיה, צפון אפריקה ואירופה, שמרו ה"פלאשים" (פלאשים = גולים או זרים, כפי שנהגו לקרוא להם ה"לא- יהודים" של אתיופיה) על אמונתם ודתם.
רצונם ושאיפתם לעלות לארץ, היו נר לרגליהם במשך מאות שנים והם עלו טיפין טיפין. ב־1984 נוצר חלון הזדמנויות. שילוב של מנהיג מושחת (מנגיסטו) שקיבל שוחד של 35 מיליון דולר לחשבונו האישי, וחולשת שלטון סודני, הביאו את המוסד לפעול להבאת יהדות אתיופיה לארץ. מחנות הוקמו במדבר הסודני, שדה תעופה ארעי לנחיתת מטוסי חיל האוויר הוקם לידם, ועשרות שיירות של אלפי יהודים החלו לחצות את המדבר מאתיופיה לסודן, בדרכם לארץ המובטחת.
מעשי אונס, רצח, התעללויות ובגידות של ערביי המדבר שליוו את השיירות, היו חלק אינטגרלי מהמסע. 4000 יהודים קיפחו את חייהם במסע לארץ ישראל. אבל היהדות הציונית והנפלאה הזאת לא ויתרה!
105,000 אנשי עדה חיים היום בישראל. המורשת שלהם עדיין לא הוטמעה בקרב ותיקי הישוב. כחלק מהתהליך, הוקמו מספר אתרי מורשת "ביתא ישראל" בארץ. אני רוצה להתמקד בזה שבכרמיאל.
כשהגענו למרכז שנחנך ב־2018, אירח אותנו הקייס (המנהיג הרוחני) של הקהילה בבגדים מסורתיים, ומחוץ למרכז התעכבנו ליד האנדרטה המנציחה את הקורבנות שמתו במסע לארץ ישראל.
בתוך המרכז ישנם מספר חדרי תרבות, הנצחה, והרצאות. לאחר התרשמות מהמוצגים, עברנו לבית הכנסת המרשים שנבנה במקום על ידי עירית כרמיאל, ומאפייניו מיוחדים לקהילה האתיופית.
האירוח, ההרצאה, המפגש הבלתי אמצעי עם אנשי הקהילה, הם חוויה עם מטען אמיתי שצריך להיות מוטמע בזיכרון הלאומי.
סרט המתאר את חניכת המרכז נמצא בדף היוטיוב של הקהילה https://www.youtube.com/watch?v=GwfCP2JHMoc
