מבוא:
הר ברניקי קיבל את שמו מערבית "קצר בנת אל-מליכ" (ארמון בת במלך), או קצרה דה טבריה (ארמונה של טבריה) בתקופה הביזנטית.
מי הייתה ברניקי? ברניקי הייתה אחותו היפה של אגריפס השני (בנו של אגריפס הראשון ונכדו של המלך הורדוס). ההיסטוריה מספרת שברניקי היפה התחתנה שלוש פעמים ובהיותה בת 40 טיטוס, הקיסר העתידי של רומא, התאהב בה ולקח אותה איתו חזרה לרומא (לאחר המרד הגדול).
עקב התמרמרות אנשי רומא הוא שולח אותה חזרה לישראל, וככל הנראה היא מתה בעיר פניאס (בניאס של היום).
במאה השישית לספירה החליט הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס (האיש שהחליט על שנת "0" כתחילת הספירה הנוצרית) להקיף את כל העיר טבריה בחומה – כולל את הר ברניקי. על ההר שנקרא על שמה נבנתה כנסייה גדולה המשקיפה על כל אגן הכנרת ועל כל האתרים שבהם ישו פעל - היא כנסיית העוגנים.
האתר:
איך מגיעים? מקישים ב־WAZE "הר ברניקי". התוכנה תוביל אותנו בתוך העיר טבריה לשביל עפר כבוש (מתאים לכל סוגי הרכב) שיטפס במתינות לפסגת ההר.
נחנה את הרכב וניכנס למתחם הכנסייה. הכנסייה בנויה כבזיליקה ביזנטית אופיינית. התצפית מהמקום היא נפלאה. מגובה של 190 מטר מעל הכנרת רואים את כל אגן הכנרת פרוס על כף ידנו, את כל רמת הגולן – כולל קו התילים הגעשי, ובראות טובה נראה גם את החרמון.
בתוך הכנסייה נראה את שרידי שורות העמודים שתחמו את החלק מרכזי של הבזיליקה, נראה שרידי פסיפס, את בור המים ממערב למבנה, את שרידי קשתות התמך, את האפסיס הפונה מזרחה, ובור מים לטהרה ליד אחת הכניסות.
השרידים הנראים היום הם, למרבה הפליאה, מהתקופה המוסלמית העתיקה (מאה 8 לספירה). איננו יודעים מדוע הרשו המוסלמים את בניית הכנסייה מחדש לאחר שנהרסה ברעש האדמה של 749 לספירה (ייתכן ובאזור הייתה קהילה נוצרית חזקה).
מהממצאים שנמצאו בשטח אנו למדים על קיומה של הכנסייה עד לסוף התקופה הצלבנית (המאה ה־12 לספירה). בכנסייה היו ציורי קיר ופסיפס שחובלו על ידי אלמונים (כמו גם גן לאומי חמת טבריה) - וחבל שכך.
בחודשים ספטמבר ואוקטובר מעטרים את ההר מרבדי חצבים – מקסים.
בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו.
