אם יוצא לכם, לטייל באזור השרון/עמק חפר, כדאי לתת קפיצה לאתר בשם חורבת בורגתה (או בורגתא). מה סיפורו של המקום?
הישוב בורגתא מוזכר במקורות עתיקים בואכה ב"תלמוד הירושלמי" מסכת "עבודה זרה". במסכת מסופר על ישוב שמתמחה בגידול גפנים, אך היין שיוצר מגפנים אלה היה אסור ליהודים לשתייה. על שום מה? "בראשונה היו אומרים: יינה של אוגדור, למה הוא אסור? מפני כפר פגש; ושל בורגתה? מפני בירת סוריקה..." (דף לג, ב פרק ה הלכה ד גמרא). רוצה לומר, היין הוא "יין נסך", כלומר שימש לפולחן אלילים.
האומנם? תלוי את מי שואלים. היקב היה סמוך לישוב השומרוני "בירת סוריקה", ולא הייתה (ועדיין אין) הכרה ביהדותם (על כך בסיפור אחר...), ולכן נאסר היין לשתייה.
השם בורגתה נגזר מהמילה בורג' = מגדל. ואכן, בתקופה הערבית המקום נקרא "בורג' אל-אחמאר" (המגדל האדום), כנראה בגלל אדמת החמרה שעליו נבנה. בתקופה התלמודית המקום נקרא בורגנין, ויושבי המקום נקראו "בורגנים" (האם מכאן מקור השם של אלה שעוסקים במסחר?).
במקום עצמו היה מבצר צלבני שמתוארך לשנים 1110-1265 (נחרב על ידי הממלוכים), ששלט על דרך הים ומבואותיה באזור השרון. בסביבתו נתגלו שרידי מבנים מוסלמים, חאן, קברים, ובריכת מים. אולם השריד הראוי לצפייה מכולם, הוא מגדל השמירה הצלבני.
זהו מגדל בגובה של קצת יותר מ־8 מטרים (מדדתי בעזרת הרחפן - הוא מדויק מאוד!), שהיה חלק מהמצודה הצלבנית, ונותר ממנו קיר אחד בלבד - שלם ומרשים. מפליא איך קיר אחד בגובה כזה, שורד את עשרות רעידות האדמה, הצפות, רוחות ופגעי טבע, במשך יותר מ־900 שנה.
משלחת ארכיאולוגיה בריטית PEF (מהמאה ה־19) כינתה את המקום Burj el Atut, שמשמעו "המצודה המבוקעת". אם אתם בסביבה - נחמד וכדאי לראות. תרשמו בוויז ("חורבת בורגתה").
להתראות- שלכם אמיר.
