לא רבים שמעו על העיר הנעלמה בגליל העליון. במרכז חורש ארץ ישראלי עבות, שמורת טבע בזכות עצמה, עם חווית פריחה חורפית ואביבית ענפה (כרכומים, נרקיסים, כלניות, רקפות), נחבאת חווה חקלאית שהחלה בתקופת בית שני, והמשכה בתקופה הביזנטית ובהפסקות גם לתקופה הצלבנית והממלוכית (מאות 12-16 לספירה). היום נבקר בחווה שגדלה לעיר קטנה – וטובלת בחורש מופלא.
העיר הנעלמה, היא חורבת דנעילה (כך מקישים בוויז). זה מקום אידיאלי לטיול המשלב טבע, היסטוריה וארכיאולוגיה במקום אחד.
המקום, שנמצא בסמוך לשביל המוביל לנחלים שרך ובצת, הוא חווה חקלאית שהפכה לכפר גדול או עיר ימי ביניים ממוזערת (תלוי באיזו תקופה) לאורך מאות בשנים. בכניסה לאתר תקבל אותנו אנדרטה לזכר נופלי המועצה האזורית מעלה יוסף שנפלו במערכות ישראל. למה החליטו למקמה דווקא כאן? אין לי תשובה מדויקת.
למרות שהישוב העתיק סומן על ידי הבריטים עוד ב־1944, חפירות רציניות נערכו שם במספר מחזורים החל מ־1986. בחפירות נחשף ישוב מוקף בחלקו חומה, עם חמישה בתי בד לייצור שמן זית (כנראה היווה את עמוד השדרה הכלכלי של המקום), בורות מים, רחובות, בתים, מחסנים, ממש ישוב לכל דבר ועניין.
בשנים 2000-2001 החלה הקרן הקיימת בשיתוף עם רשות העתיקות לשחזר חלק מהמבנים, לסדר, לארגן את האבנים כפי שהיו במקור, להעניק חוויה של ביקור במקום שננטש זה לא מכבר.
אם תוסיפו לחוויה הארכיאולוגית גם שבילים מוצלים על ידי חורש ישראלי עבות, פריחה בתקופות המתאימות, נוף הררי, הליכה של 400 מטר לכל היותר במסלול מעגלי, וטבע במיטבו, תקבלו חוויה שלא כדאי להחמיץ.
