מבוא:
חורבת עתרי (ע"ש פיסת חימר "אוסטריקון" שנמצאה במקום עם השם חרוט עליה), זוהתה על ידי ארכאולוגים כישוב מתקופת בית שני (מאה ראשונה לפני הספירה עד 69 לספירה), עם ממצאים גם מתקופת מרד בר כוכבא (132-135 לספירה) ומהתקופה הרומית (200 לספירה). יש היסטוריונים המייחסים את המקום ליישוב כפר עתרא המוזכר בכתביו של יוסף בן מתתיהו.
הישוב שעבר גלגולים רבים כישוב יהודי שהושמד בזמן המרד הגדול (69 לסה"נ) יושב מחדש לאחר מכן והושמד בשנית בזמן מרד בר כוכבא.
לאחר שהושמד במרד בר כוכבא, התקיים במקום בסיס של הצבא הרומי - ומכאן מערת הקבורה הרומית שנמצאה במקום.
המקום מרשים בהחלט וחלק מהמבנים עבר שיפוץ/שימור/שחזור.
האתר:
איך מגיעים? נקליד ב־WAZE "חורבת עתרי". התוכנה תוביל אותנו בכביש 38. בקרבת הישוב צפרירים היא תפנה אותנו לפארק עדולם (פנייה מזרחה). ניסע בעקבות השילוט בואכה חורבת עתרי, ונגיע לחניון האתר.
בחודשי החורף/אביב יש במקום פריחה מרהיבה של כלניות, נוריות, עכנאים, סביונים, רקפות ועוד.
נטפס ממקום החניה באופן מתון מזרחה לעבר התל (סימון שבילים ירוק). ברום התל נראה רובע מגורים טיפוסי לבית שני, המכיל מקווה טהרה, גתות, בית כנסת, בורות מים, ומערכת מערות מסתור שהוכשרה לקהל הרחב.
בסמוך לרובע המגורים נפגוש מקווה טהרה עם שכבת שריפה בתחתיתו, מתקופת מרד בר כוכבא, שם נמצאו מטבעות מתקופת המרד וחוליית צוואר בודדה – ממצא המצביע שבמקום נערף ראשו של אחד המורדים.
מצפון מערב לרובע המגורים נפגוש במערת מסתור מתקופת מרד בר כוכבא שהוסבה למערת קבורה על ידי הכוח הרומי ששלט במקום לאחר תבוסת המורדים. המערה יפיפייה ומסותת בתבליטים המעטרים את כוכי הקבורה.
במקום יש שילוט צמוד לאתרים עצמם אך אין שירותים. בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו.
