מבוא:
צפונית ליער להב, בסמוך למרכז ג'ו אלון לתרבות הבדואית, נמצאת חורבת רימון. הישוב רימון מוזכר בספר יהושע (ט"ו/32) כחלק מנחלת שבט יהודה. שמה הערבי של החורבה הוא ח'ירבת אום אל רמאמין, שם המזכיר את שם המקור התנכ"י של המקום.
בחפירות שנערכו בחורבה, שנחשבת כדרומית ביותר ל"דרך מלכי יהודה" מתקופת בית ראשון, נמצאו ממצאים החל מהתקופה החשמונאית (100 לפני הספירה) ועד למאה ה־6 לספירה.
בחורבה ששטחה כולל הוא כ־100 דונם, נמצאו מטבעות מתקופות שונות, כדי חרס, תנור עם כתובת עברית, סירי בישול ועוד.
האתר:
איך מגיעים? מקישים ב־WAZE "חורבת רימון". התוכנה תוביל אותנו לכיוון מרכז ג'ו אלון, ומשם תנחה אותנו בשביל סלול למחצה עד לחניה מסודרת ממנה נוכל לראות את החורבה בכיוון צפון-מזרח.
נחנה את הרכב ונלך כ־500 מטר לעבר האתר. הנוף פשוט מהמם. גבעות המדבר המתונות והצמחייה הדלילה על המדרונות מהווים תפאורה מיוחדת לחורבה שנראית מהרגע הראשון. זה הנוף שילווה אותנו לאורך כל ההליכה אל החורבה.
לאוהבי הארכיאולוגיה המקום מהווה מקום מרתק. נראה במקום שרידי בית כנסת מהתקופה החשמונאית (המאה ה־2 לפני הספירה), ועד לתקופה הביזנטית (מאה ה־6 לספירה). בית הכנסת מעוצב כבזיליקה עם שתי שורות עמודים, רצפה בסגנון מיוחד כשבמרכזה אריחים שעליהם חרוטות רוזטות (מאזכר את הפרוכת בבית המקדש), ומנורת שבעת הקנים.
צפונית לבית הכנסת נמצאו בורות מים, מקוואות, עמודים וכותרות. בצמוד לאתר ישנה מערת מגורים ששימשה משפחות יהודיות ואחרות בתקופות שונות החל מהתקופה החשמונאית ועד לתקופה העות'מנית.
הנוף הנשקף מהחורבה מאפשר תצפית גדולה והיקפית על המרחב בו היא נמצאת.
אין במקום ברזייה או שירותים. גם נקודות הצל הן מעטות עד למאוד, אבל המקום בהחלט שווה ביקור.
בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו.
