לאחר שכבר כתבתי בעבר על אום אל עומדן, מעברו הדרומי של הכביש (שדרות החשמונאים), נמצא את חורבת שר.
חורבת שר היא גבעה (במודיעין קוראים לה "גבעת שר"), שמיוחדת בשילוב אמיתי של פריחה מדהימה, מגוונת ובכמויות לא מבוטלות בעונה זו של השנה (דצמבר-אפריל), יחד עם שרידים של מתקנים חקלאיים, גתות עתיקות ושומרה הבנויה כמעט בשלמותה.
ההיסטוריה של המקום מתחילה בממצאים מהתקופה הפרה היסטורית, אבל הממצאים המוצגים היום בשטח, מתחילים לפני כ־2300 שנה (התקופה ההלניסטית), דרך תקופת בית שני, התקופה הרומית, ביזנטית, ועד לתקופה העות'מנית.
בעוד שאת חשיבותו האסטרטגית של המקום כבר הסברתי באום אל עומדן ובחורבת פרעוש, הרי שבגבעה זו נמצא הרבה מתקנים חקלאיים, שקתות, בורות מים, שרידי שומרות (אחת מהן נשמרה בשלמותה), ופריחה מדהימה.
המסלול מתחיל מעבר לכביש של חורבת אום אל עומדן (יש שלט: "גבעת שר"), מוביל למעלה הגבעה כשאנחנו ממש מוקפים בנוריות, פרגים, כלניות (תלוי בחודש הביקור), רקפות, עיריות, עכנאים, חרציות, חמציצים, פשתה, קחוונים, מקור חסידה, חרדלים וזעתר הקרוי בעברית "אזוב מצוי" (כדאי למולל עלה זעתר ביד ולהריח - משהו).
במעלה הגבעה ישנם עצי חרוב, שקדיות, ושומרה שלמה שאומרת מהנוף שנשקף מפסגתה: "צלם צלם...".
בשנים האחרונות נעשו מספר חפירות ארכיאולוגיות על הגבעה. תוכלו ללמוד על הממצאים שנמצאו בלינק של "רשות העתיקות": https://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=25515&mag_id=127
אני מאוד ממליץ לשלב את הטיול בחורבת שר עם אום אל עומדאן (להחנות באום אל עומדאן). זו חוויה אקולוגית, נופית, היסטורית, ויהודית/ציונית...
ניתן גם בנסיעה קצרה לשלב ביקור בחורבת פרעוש שעליה כתבתי בעבר.
