חיפוש

יער קרן הכרמל ושביל המערות - חורבת חרמש.

יש לי חבר קרוב ביוקנעם. השבוע קבענו לטייל ביחד. הקדמתי את בואי לאזור בשעה, על מנת לבקר שוב במקום הכל כך מקסים ולא מוכר, שנקרא "יער קרן הכרמל".

יער קרן הכרמל (כך הוא גם נקרא ב־WAZE), הוא יער נטוע של ברושים ואורנים, שניטע על ידי הקרן הקיימת לישראל, עוד בתקופת המנדט הבריטי. היער היה חלק מהפרויקט הארצי המופלא של קק"ל, לנסות ולהשיב לארץ את נוף היערות והפריחה, שהעות'מנים הרסו, חיבלו, והשמידו לטובת פחם הרכבות ובנית מחנות צבאיים.

כתב על כך אבשלום פיינברג (מגיבורי המחתרת ניל"י): "עקב ההסגר אין פחמי אבן מגיעים לארץ, כמובן, ולתורכים החסרים חומרי הסקה לא איכפת! הם החלו לגדוע את שרידי האלונים אשר לנו. בהרים כבר הגדילו לעשות (ובעיקר בלבנון) בהנחיתם את קרדומם על עצי הזית (הסקה טובה!). באוגוסט הגיע לחדרה 'הערר דיקמאן' - האדמיניסטרטור הכללי של מסילת הברזל החיג'אזית, ודרש מאתנו ארבעים אלף טונות עצים. עצי חדרה הם האקליפטוסים אשר אותם נטענו במו ידינו... כאשר יקיץ הקץ על האקליפטוסים יבוא תורם של עצי הזית, של עצי תפוחי הזהב, של כל העצים כולם".

בכניסה ליער, מקדם אותנו חניון מוצל עם שולחנות פיקניק, ומפת היער על שביליו הרבים (שירותים נמצא בתחנת הדלק הצמודה לכניסה ליער). לאחר שנאכל ארוחת בוקר בטבע, ניסע עם הרכב כ־750 מטר, ל"חניון חורבת חרמש", שם מתחיל מסלולנו.

חורבת חרמש הוא ישוב חקלאי שהתקיים עוד בתקופת בית ראשון (לפני כ־2500 שנה), ואוכלס לאורך ההיסטוריה (עם הפסקות של נטישה ביניהן) בעבריים, יהודים, נוצרים, מוסלמים, ואחרים...

במקום התגלו חרסים מהתקופות הפרסית, רומית, צלבנית, ועד לתקופה העות'מנית. בין הממצאים המרשימים שנמצאו (שנת 2010) היה מזבח פולחן קטן, עשוי מאבן גיר ומעוטר מכל צדדיו.

אבל, הממצא המדהים ביותר שנמצא שם היא מערכת מערות קבורה יהודית מתקופת המשנה והתלמוד (150-500 לספירה), שנשתמרה בשלמותה (ללא התכולה שרובה נשדד במהלך מאות השנים), ושימשה משפחה אמידה שגרה בחרמש ("ח'ירבת אל-חראמיש" בפי ערביי המקום).

המערכת יפיפייה, ורק היא לבדה מצדיקה הגעה למקום. מהחניה ישנו שלט המפנה אותנו לשביל אדום. נתחיל לרדת בשביל ולאחר כ־100 מטר נראה מצד שמאל את מערכת הקבורה, טובלת בצמחייה, כשרחבה גדולה פרוסה למול פתחי מערות הקבורה.

המערות עצמן, נחצבו בהשראת התרבות היוונית/הלניסטית של כוכי קבורה בהם היו מניחים את הגוויות. לאחר כשנה בה הייתה המערה אטומה (להגנה מפני חיות טרף), העבירו את העצמות לגומחה במערה ("המאספה"). נוהג קבורה זה הוא למעשה שילוב של מנהגי קבורה מבית ראשון ושני.

הפריחה בחודשים החורף והאביב באזור היא מרשימה, וכוללת מגוון רחב של פרחים כגון כלניות, רקפות, נוריות, פרגים, פשתה, עכנאים, ועוד...

לאחר מערכות הקבורה, ניתן להמשיך בשביל לכיוון צפון מזרח. השביל האדום הוא מעגלי ומקיף את כל אזור חורבת חרמש (כ־3 קילומטרים). אומנם הוא לא ארוך, אך מכיל ירידה ועליה לא פשוטים ומוגדר למיטיבי לכת. מצד שני, לאורכו פרוסים שולחנו אבן (רעיון נפלא של קק"ל), וכמובן הפריחה...

אתם יכולים להחליט בכל רגע, לקצר את המסלול ולפנות חזרה דרומה (אלה שלא בטוחים, פשוט תשובו על עקבותיכם בשביל).


18 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול