יער שוקדה – עוטף עזה.

מבוא:

בשנת 1957 החל מבצע מרשים בהובלת קק"ל ובהשתתפות המושבים שוקדה, כפר מימון וקיבוץ עלומים, של נטיעת יער קהילתי בחולות הנגב המערבי.

נבחרו עצים המתאימים לאדמת הלס המקומית, וניטעו אלפי עצי אורן, קזוארינה ואקליפטוסים. עצים אלה נוספו לעצי האשל שגדלו באזור וניטעו כנראה בתקופה העות'מנית.

בשנת 2014 החליטה קק"ל ביחד עם אנשי שוקדה להכשיר את היער לביקור מסיבי יותר של אנשים – בעיקר לאחר התחלת פרויקט "דרום-אדום" בו מגיעים עשרות אלפי אנשים מידי שנה בחודשי ינואר-פברואר (בעיקר פברואר) לראות בפריחת הכלניות. לצורך כך הוכשרו ברחבי היער שבילי אופניים, דרכי נוף, חניונים, וברזיות.

האתר:

איך מגיעים? מכיוון שליער ישנן מספר כניסות מכיוונים שונים, אחת השאלות שנשאלת בנושא הזה היא – לאן אתם רוצים להגיע? אני מצרף לינק למפה של היער - כולל כל הדרכים ואתרי הפריחה, כך תוכלו לבחור: https://www.eyarok.org.il/uploads/files/shokeda3116%20%D7%9E%D7%A4%D7%94%20%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%9B%D7%A0%D7%AA.pdf

המקום באמת קסום ומלא פריחה מכל עבר. הוא נושק לנחלי שובה ובוהו – גם הם בחודשי החורף נהנים מזרימת מים וחיים מסביבם.

ביער התגלה בשנים האחרונות בור מים מדוּפָּן מהתקופה הביזנטית (מאות 4-7) שעקב הסחף מידי שנה, נחשף חלקו העליון המעוגל. הבור נקרא "בור מרווה" ע"ש מרווה בביאן מקיבוץ עלומים שנפטרה מסרטן והיא בת־17 במותה. הבור ממוקם כ־1 ק"מ ממזרח לקיבוץ עלומים בצפון יער שוקדה.

בצדו הדרומי של היער נמצא את חורבת א-צפאריה. גם ישוב זה הוא מהתקופה הביזנטית שננטש ואוכלס מחדש בתקופה העות'מנית (1516-1917). מעבר לשרידים מועטים של מבנים, יש במקום באר אנטיליה בעומק של 29 מטרים מהתקופה העות'מנית, ששופצה ושחזרה בשנת 2014 ולידה נראה את אמת המים שהובילה את מי הבאר לברכות האיגום – שגם הן נמצאות במקום. בתקופה הבריטית (1917-1948) עברה הבאר הסבה למשאבות דיזל.

לסיכום: כדאי להגיע עם מחצלות, כסאות, ציוד קפה ותקרובת – וליהנות מהיער ומקסמו.

בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו.