מבוא:
על פי האמונה היהודית והנוצרית כאחת, המנזר יושב על אדמות העיר חמת המקראית בה ביקרו שנים עשר המרגלים ועליה נכתב בתנ"ך: "וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת." (במדבר י"ג כ"א).
מנזר אמאוס ניקופוליס (שהיום נושק לפארק איילון קנדה) הוקם לראשונה בתקופה הביזנטית. הוא נחרב בכיבוש המוסלמי לארץ (638 לספירה) ונבנה שנית בתקופה הצלבנית (מאה 12 לספירה). ככל הידוע בשנת 1674, תחת השלטון העות'מני ננטש המקום.
באותה תקופה עות'מנית הוקם הכפר אמאוס הערבי/מוסלמי במקום.
בשליש האחרון של המאה ה־19, נזירה בשם מרים בוארדי ראתה חזון כי זה המקום בו פגש ישו את תלמידיו לאחר שקם לתחיה (לאחר הצליבה), ככתוב בברית החדשה (הבשורה על פי לוקאס כ"ד).
לאור השפעתה על הכנסייה הקתולית בארץ באותה תקופה, בשנת 1879 נרכשו קרקעות מתושבי הכפר אמאוס והמנזר החדש הוקם עליהם.
לאחר מכן החלו אנשי המנזר בחפירות ארכיאולוגיות בהן התגלו ממצאים מדהימים הן מתקופת בית שני והן מהתקופות הביזנטית והצלבנית.
האתר:
איך מגיעים? מקישים ב־WAZE "אמאוס ניקופוליס". התוכנה תוביל אותנו לכביש 3. כ־60 מטרים צפונית למחלף לטרון נחנה את הרכב בצמוד לכניסה למנזר.
בכניסה (7 ₪ לאדם) נקבל הסבר מפורט על הדברים שיש לראות במנזר (הנזירים והנזירות מאוד מסבירי פנים). אני אישית מעדיף לעלות דבר ראשון למוזיאון שמציג ממצאים ופסיפסים מתקופות בית שני, תלמוד, והביזנטית. בחדר הצמוד לאולם התצוגה ניתן להפעיל עצמאית סרט המספר על ההיסטוריה של המקום (בין לבין יש בהסברים גם קצת מיסיונריות נוצרית). מצד שני הסרט מתייחס גם לתקופות התנ"ך (הישוב המקראי חמת) ובית שני והוא מעניין.
לאחר מכן נרד חזרה לכנסייה הצלבנית שנבנתה על חורבות הביזנטית, המבנה מרשים ושווה ביקור.
משם נמשיך לשתי הכנסיות הביזנטיות המאונכות זו לזו – מדוע? אחד ההסברים הוא שהכנסייה הפונה מזרחה היא לנוצרים והשנייה (הפונה צפונה) למומרים או לכאלה שבדרך... בכל מקרה רצפות הפסיפס של הכנסיות הללו נשתמרו והן מרשימות.
צפונית לכנסיות נראה בית של אחד מעשירי הישוב מהתקופה הביזנטית (כנראה הבישופ של העיר באותה תקופה) – יש שילוט מסביר.
מדרום לכנסייה הצלבנית יש שביל המוביל למערות קבורה יהודיות – נחמד, לא מחייב.
טרם ביקור כדאי לוודא שהמנזר פתוח (ישנם חגים, ימי קדושה, ושעות פתיחה), בטלפון: 08-9256940 , 052-3562071.
לא לשכוח להגיע בבגדים צנועים וסובלנות...
