מבוא:
מצפור מלכיה הוא תצפית מפתיעה המרכזת באתר אחד נוף מדהים, שולחנות פיקניק, וסיפור הקיבוץ שנלחם על חייו באומץ וגבורה במהלך מלחמת העצמאות.
השם "מלכיה" נזכר לראשונה עוד בספר ירמיהו (בית ראשון) כמשפחת כהנים "וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן מַתָּן וּגְדַלְיָהוּ בֶּן פַּשְׁחוּר וְיוּכַל בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ וּפַשְׁחוּר בֶּן מַלְכִּיָּה" (ירמיהו לח, א). לאחר חורבן בית שני, ברחו משפחות כוהנים לצפון הארץ, כנראה שמשפחת מלכיה התיישבה במקום.
באפריל 1948 העבירו הבריטים לערביי המקום ולכוחות צבא ההצלה של קאוקז'י את השליטה במוצב (כפי שעשו גם במקומות רבים בארץ - במהלך המלחמה). השליטה במקום הייתה בעלת חשיבות אסטרטגית במעלה ראשונה, והבטיחה למעשה את הישרדותם של שלושת יישובי רמות נפלי: מנרה, משגב עם ורמות נפתלי. מעבר לכך היא היוותה את החומה בפני פלישה סורית מהמזרח לאצבע הגליל.
מה־15 במאי ועד ל־31 באוקטובר נערכו במקום מספר קרבות, כאשר הנקודה עוברת מצד לצד חמש פעמים, עד שהמקום נכבש סופית ב־31 לאוקטובר 1948.
סיפורם של הקיבוץ והקרבות על השליטה ברכס נפתלי המשקיף לעמק החולה, הם פרק בזכות עצמו של הקרב על אצבע הגליל והגליל העליון. מלכיה נחשב לקרב האכזרי ביותר בגליל העליון, אולם, חיים חפר קיבע את מצודת נבי יושע (כ"ח) בזיכרון הקולקטיבי לאחר שכתב את השיר "דודו" על דוד צ'רקסקי שנפל בקרב על המצודה.
המצפור במלכיה נותן מבט קסום על בקעת קדש, רמת נפתלי, מצודת יושע, רמת הגולן, ובימי ראות טובה נראה את פרצופו של החרמון מסתכל עלינו.
במקום ישנו מסבירן המתאר את הקרבות הקשים שנערכו במקום, ומעל למצפור ישנה אנדרטה המנציחה את כל 43 לוחמי הפלמ"ח (חטיבות יפתח בפיקודו של יגאל אלון וחטיבת עודד ששמה כמעט ונשכח מדפי ההיסטוריה) שנפלו במאבק על השליטה במקום.
הקיבוץ מלכיה נוסד בשנת 1949 על ידי חלק מלוחמי הפלמ"ח שלחמו במקום.
האתר:
איך מגיעים? מקלידים ב־WAZE "מצפור מלכיה". התוכנה תוביל אותנו לכביש 899 בגליל העליון עד לכניסה לקיבוץ מלכיה. ניכנס לקיבוץ ומיד בכיכר הראשונה נפנה ימינה. 50 מטר לאחר הפניה נראה את השילוט המכווין רגלית למצפור (יש חניה במקום).
האתר מרשים, התצפית אף יותר, המסבירן מתאר את סיפור המקום והתצפית, והאנדרטות המביטות בך, מספרות את גבורתם של דור המייסדים.
במקום אין שירותים.
בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו.
