מבוא:
רכס הרי מירון, הגבוה ברכסי הגליל העליון, הוא אזור בו ניתן לטייל חודש ימים ברציפות מבלי שנספיק לראות הכל, שלא לדבר על לטעום הכל. פסגתו הגבוהה ביותר היא בהר מירון (1208 מ'), והוא יורד מזרחה לעבר רמת כורזים ורמת דלתון באצבע הגליל.
בגלל מבנה הסלע של הרכס (גיר לסוגיו בחלקו העליון), וכמות המשקעים המרובה באזור (900 מ"מ לשנה), נוצרו על גבי הרכס מערות קרסטיות מדהימות, מעיינות שכבה עם נביעת מים חזקה, וכל הרכס חרוץ בעשרות נחלי איתן ואכזב שיורדים מפסגתו (קו פרשת המים) לעבר המערב (ים תיכון) והמזרח (הירדן והכנרת).
לאורך ההיסטוריה הייתה התיישבות ענפה בחבל ארץ זה. לראשונה אנו שומעים על המקום בתקופה המקראית (המקום נקרא בתנ"ך "מי מרום") בתיאור קרבות יהושע מול קואליציית המלכים בצפון הארץ ככתוב: "וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ עֲלֵיהֶם עַל מֵי מֵרוֹם פִּתְאֹם וַיִּפְּלוּ בָּהֶם" (יהושע פרק יא). במאות 11-12 לספירה אנו שומעים על המקום מפיו של בנימין מטודלה, ובהמשך נודע המקום בשל התחדשות הקבלה בתקופתו של האר"י הקדוש (רבי יצחק לוריא), וכמובן ניתן להרחיב גם על ההתיישבות הדרוזית והנוצרית באזור.
מסלול נחל עמוד עליון, שאחד ממקורותיו הוא נחל מירון שבאזור הר מירון, הוא אחד המסלולים החווייתיים, המקסימים והרטובים של שביל ישראל (מקטע מספר 6). תחילתו בקבר רבי שמעון בר יוחאי המשכו מזרחה ודרומה עד לחניון נחל עמוד תחתון הסמוך לכנרת.
אנחנו נתמקד בקטע קצר של המסלול, במקטע של נחל מירון בין עין בר יוחאי ועין אוראי.
האתר:
איך מגיעים? מקישים בוויז: "חניון הפיתול 866". התוכנה תוביל אותנו לכביש 866. באחד מפיתולי הכביש היא תפנה אותנו מערבה למגרש חניה די רחב עם שלטים בכניסה למגרש (קצת מוסתרים על ידי עצים) שעליהם כתוב "נחל מירון" "יער מירון".
נחנה את הרכב ונרד בצידו הדרומי של מגרש החניה לערוץ הנחל (בקיץ הנחל יבש במקטע זה - דבר שישתנה תוך 200 מטר). נפנה מזרחה, נעבור מתחת לגשר הבטון שחוצה את כביש 866 שֶאִיתוֹ הגענו לחניה, וניכנס למסלול מוצל ברובו על ידי מגוון ענק של צמחייה ארץ ישראלית. בין היתר נעבור ליד עצי הערער, קטלבים, אלונים, חרובים, אדמונית החורש, תאנים ושיחי פטל. אם יתמזל מזלנו (ונהיה מספיק שקטים) ניתקל בצבאים, שפנים, תנים, דורבנים ושועלים הבאים לנחל להרוות צימאונם.
מי שיגיע באביב (פברואר - מאי) יפגוש גם בפריחה מדהימה של כלניות, רקפות, סחלבים, כרכומים, סתווניות ונוריות.
מהחניה נצעד מזרחה כ־300 מטר ונגיע לנקודה בה השביל חוצה פלג של מים. נחצה את פלג המים ונפנה ימינה (כאילו חזרה למעלה על הגדה השנייה/הדרומית של הנחל). כעבור כ־30 מטר נגיע לבריכה המוזנת על ידי מפל היוצא מצינור - הגענו לעין בר יוחאי.
המקום מקסים והבריכה יכולה להכיל בנוחות 10 אנשים. יש סיכוי לא רע שבאמצע השבוע תהיו שם לבד לפרקי זמן מסוימים (אנחנו היינו לבד במשך חצי שעה בתחילת אוגוסט). גם אם לא תהיו לבד – צפוף לא אמור להיות, כי הרוב לא מכירים את המקום.
לאלה האוהבים את ה"לבד" לאורך זמן, יחזרו למסלול הראשי וימשיכו לרדת מזרחה לאורכו של הנחל שהוא איתן במקטע זה. בהמשכו של השביל ישנם מספר בריכות/פלגי מים מבודדים, מוצלים, חלקם כסוכות נמוכות בסבך צמחיית הנחל, המכילים 2-3 אנשים בלי שום בעיה, עד לבואכם לעין אוראי. עין אוראי הוא קטן מעין בר יוחאי ונמצא כ־200-300 מטר מזרחית ממנו.
אסור להדליק אש באזור (ישנם פקחי רשות שמורות הטבע שמסתובבים ומפקחים על הנושא), אבל שתייה קרה עוגיות ופירות תמיד ימתיקו את המתוק מאליו במקום הזה.
קחו בחשבון שהייה של לפחות שעה עד שעה וחצי בחלקת אלוהים זו.
בדרככם חזרה לחניה, אנא אספו את האשפה שלכם.
