עין ירקעם.

מבוא:

עין ירקעם הוא אחד מהמעיינות היפים ברמת הנגב. הוא מלא מים ברוב עונות השנה (בקיץ יש בו מים עד לפחות חודש יוני, לעיתים יותר, ובשנים גשומות - במשך כל השנה), הגישה אליו היא מסלול לכל המשפחה (כ־1.5 ק"מ לכל כיוון), חניה בשפע ויש נקודות צל בדרך (רוב הדרך חשופה לשמש).

המעיין מהווה חלק מנחל חתירה (האכזב) שתחילתו במכתש הגדול, והוא מתנקז דרך רמת חצירה לנחל צין ומשם לערבה התיכונה.

בתקופות עבר שימש המעיין כנקודת השקיה ומנוחה לשיירות הסוחרים שנעו מחצי האי ערב לכיוון נמל עזה. זו הסיבה למצד הביזנטי (מאות 4-7 לספירה) שנמצא בסמוך למעיין.

למיטיבי הלכת שביננו ניתן להמשיך משם מערבה למעלה הפלמ"ח, שם נמצא מפל שיטפונות מרשים (אבל יבש) ונוף לכיוון הערבה. המשך המסלול יוביל אותנו לנחל צין.

האתר:

איך מגיעים? נקליד ב־WAZE "עין ירקעם". התוכנה תיקח אותנו בכביש 206. כ־700 מטר דרומית לצומת בו נפגשים כביש 225 (מירוחם) וכביש 206, נראה פניה שמאלה לחניון – משם שילוט ינחה את דרכנו למעיין (שביל סימון ירוק).

במהלך הירידה לכיוון המעיין, נעבור סלעים שעברו פיסול טבעי של המים והרוחות, עצי אשל רחבים שמתחתיהם ניתן לפרוס שמיכה ולהתמקם לקפה ועוגיות, ונוף מדברי כשבחלק מהזמן ערוצו היפה של נחל חתירה פרוס מתחתינו.

הליכה של 20 דקות בקצב רגיל תביא אותנו למעיין. עומק המים משתנה בהתאם לעונה ולכמות הגשמים שהיו באזור באותה שנה. הבריכה שהיא שילוב של גב מים ומעיין, יכולה להגיע לעומק של 8 מטרים בסיום החורף. בכל מקרה אני ממליץ שלפני שקופצים למים משפת הערוץ, כדאי לוודא שאכן המים עמוקים.

ליד הבריכה יש נקודות צל שאפשר להתמקם בהם לזמן ממושך (אסור לישון במקום כדי לא להפריע לחיות הבר הבאות בחסות החשיכה לשתות מהמעיין).

המקום סובל מפריצות לרכבים – ממליץ לא להשאיר ברכב חפצי ערך.

בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו.