מבוא:
במורדות רמת יבניאל, לא רחוק מכפר תבור ולמרגלות הישוב שרונה, זורם נחל שרונה שמקורותיו מתחילים בנחל יבנאל המפלס דרכו מקרני חיטין.
רמת יבניאל עם אדמתה הבזלתית, נותנת לנו הזדמנות ליהנות ממספר מעיינות הפורצים במורדותיה ואינם נספגים באדמתה, כפי שבוודאי היה קורה לו היה מדובר באבן גיר.
השילוב של אדמה בזלתית עשירה במינרלים (כמו ברמת הגולן), וריבוי המשקעים באזור הפורה של הגליל התחתון, הביאו למספר מעיינות לזרום כל השנה, להפרות את השדות באזור, להביא למגוון רחב של בעלי חיים, ולהתיישבות חקלאית ענפה באזור, עוד בעת העתיקה.
זו הסיבה שנמצא באזור שרידי ישובים מבית שני והלאה, שרידי חקלאות ופולחן. הישוב "שרונה" מוזכר באזור עוד במאה ה־4 לספירה באונומסטיקון של אוזביוס.
בעת החדשה התיישבו באזור יהודים (נהלל, יבנאל, שרונה, כפר תבור, אלומות, שדמות דבורה ועוד...), צ'רקסים (הכפר קמא), מוסלמים (שִיבְּלִי, דָבֹּורִיָה) ועוד...
האתר:
נקיש בוויז "עין שרונה", והתוכנה תוביל אותנו בדרך נגישה לכל סוגי הרכב הפרטיים.
נחנה את הרכב ונלך כ־150 מטר בשביל סימון שחור (יש שלט בכניסה לשביל) לעבר קבוצת אקליפטוסים שנראה ממזרח לנו.
המקום מסודר, מוצל, נותן תצפית יפה על בקעת יבנאל ומאוד מזמין. על מקום הנביעה של המעיין ממוקם "בית מעיין" עתיק שניתן להיכנס אליו (פנסים!). המים בפנים הם מקסימום בגובה מותן (אביב, קיץ). למי שלא מעוניין בהרפתקת הכניסה, יש מחוץ לבית המעיין בריכת שכשוך מקסימה, מוצלת, עם אזור ישיבה מסביבה.
במהלך הישיבה שם זכינו לביקור של סרטן נחלים שלא הראה שום פחד להתקרב אלינו – מפגשים מהסוג השלישי עם תושב הבריכה.
תכינו קפה, עוגות, כריכים, תיהנו מצליל פכפוך המים, ואנא אל תשכחו לקחת את כל האשפה חזרה אתכם לרכב.
