תל עפולה.

כשסיפור בתנ"ך מתגלה לנו באמצע עפולה... מבוא:

השם עפולה הוא שילוב של השם הערבי של הכפר במקום "איל פולה" ושל המילה המקראית "עופל" שמשמעותה - מגדל. השם מוזכר בתנ"ך פעמיים (מיכה, ישעיהו), אולם המקום ספציפית מוזכר בכתבי המארות במצרים (1750-2000 לפני הספירה), ובכתבי השליט המצרי תחותמס השלישי (1482 לפני הספירה).

ב־1925 נרכשו כל אדמות הכפר הערבי "אִיל פוּלָה" על ידי חברה אמריקאית ציונית "קהילת ציון האמריקאית", מהבעלים - ערבי לבנוני בשם סוּרְסוּק. האריסים שהיו בכפר פונו תמורת פיצוי מסוים, וההכנות להקמת העיר היהודית עפולה החלו. במרכז הכפר התנשאה גבעה שהייתה המזבלה של הכפר. לאחר הרכישה, בעקבות החשד כי הגבעה היא למעשה תל עתיק, נקרא הארכיאולוג אליעזר סוקניק לחפור במקום.

על הגבעה נחשפה מצודה מרובעת גדולה (צלבנית או ממלוכית – אין תיארוך מדויק) שקירותיה עשויים מאבני גוויל (לא מסותתות) וסרקופגים (ארונות קבורה) מהתקופה הרומית ביזנטית. שיבוץ הסרקופגים בחומה כאבני בניין נקרא "שימוש משני", תופעה שמוכרת בתקופת ימי הביניים והתקופה העות'מנית.

באזור התל נמצאו גם קברים, שרידי גת, חלק מפסיפס, ראשי חיצים ומָגַל מהתקופה העתיקה. בסך הכל נמצאו בתל 10 שכבות ישוב מהתקופה הכלקוליתית (3000-5000 לפני הספירה) ועד לימי הביניים. קיומו של הישוב לסירוגין במשך 4000 שנה לפחות, מראה על חשיבותו האסטרטגית בעת העתיקה.

התל:

בשנת 2017 הוכשר המקום למבקרים (חינמי). נקליד בוויז "תל עפולה", ונגיע לרחוב צדדי, שקט, חד סטרי, כשמצד שמאל יתנשא מעלינו התל העתיק. ניכנס אליו בשביל המונגש לנכים שמקיף את המבנה על קירותיו היפיפיים, לתוך המתחם פנימה.

במקום טריבונת ישיבה לקבוצות מוצלת חלקית, שרידי פסיפס, ושלטי הדרכה על תולדות המקום. בצד המשקיף לרחוב ישנו שער עתיק שהיווה את הכניסה למצודה העתיקה עם סף רחב לדלתות שנפתחו כלפי פנים.

למי שמשק כנפי ההיסטוריה המקראית פועמת בליבו (כמוני), המקום שווה ביקור.

שער המצודה

מבט לרחוב משער המצודה

שרידי פסיפס