לפני שנים רבות ביקרתי בכנסיית שנים עשר השליחים בצפון הכנרת. למדתי את האזור כפי שאני אוהב. הימים היו זמנים ללא WAZE, WHATSAPP, והטלפונים הניידים עוד לא היו כל כך חכמים...
כשהנזיר המקומי שמע שאני מורה דרך הוא שאל אותי: "במפל הנעלם כבר היית?". "לא". עניתי לו. אז הוא הסביר לי, הלכתי, והייתי מופתע מעוצמת המים. מאז אני חולק את המקום והסיפורים הנלווים לו עם מטיילי.
טיפ:
על חופה הצפוני של הכנרת, ישנן שלוש כנסיות שכל אחת מהן שווה מאמר נפרד. את הביקור במפל אפשר וכדאי לשלב עם שתיים מהכנסיות הקרובות (מרחק הליכה) למפל:
1. כנסית הלחם והדגים.
2. כנסיית בכורת פטרוס.
מבוא:
מקורות המים של המפל (כמו גם של שאר המעיינות בסביבה) נמצאים ברמת כורזים שמעלינו בצד הצפוני. המפל הוא איתן בכל עונות השנה, ואין מקום להחליף בגדים (ניתן באוטו או בשירותים של הכנסיות הצמודות). כדאי לבוא למקום עם סנדלים להליכה בתוך המים (יש קצת אבנים), וכסא ים שניתן לשים בתוך הבריכה הרדודה. המפל נושא עימו שני שמות:
1. המפל הנסתר - מיקומו מסביר זאת.
2. עין איוב - בירידה לכיוון המעיין, תראו מצד ימין שרידי מבנה עתיק. זוהי בריכת השקיה מהתקופה הרומית-ביזנטית, ששימשה כבריכת איגום להשקיה של המטעים שהיו על שפת הכנרת. שמו של המקום בערבית הוא "חמאם אל איוב", כי המקום נקשר לסיפור שבו איוב הגיע למפל בכדי להירפא מהשחין שהיכה בו השטן. כנכתב בספר איוב פרק ב': "וַיֵּצֵא, הַשָּׂטָן, מֵאֵת, פְּנֵי יְהוָה; וַיַּךְ אֶת-אִיּוֹב בִּשְׁחִין רָע, מִכַּף רַגְלוֹ עד (וְעַד) קָדְקֳדוֹ."
איך מגיעים?
נוסעים על כביש 87 עד שמגיעים לכנסיית בכורת פטרוס (St Peter) הנמצאת בין הכביש לבין שפת הכנרת. נחנה באזור (יש חניון קטן בצד המערבי שלה, וחניון גדול יותר בכנסיית הלחם והדגים הנמצאת כ־250 מטר מערבית לשם). נחזור לכנסיית בכורת פטרוס.
נלך מזרחה על המדרכה אשר על כביש 87, ומיד לאחר שנעבור את מתחם הכנסייה, נראה שביל שיורד לכיוון שפת הכנרת. נרד כ־80 מטר כלפי מטה. כבר כשנגיע לקו החוף של הכנרת, נשמע את שאון המפל. נפנה ימינה ויחשפו לנו בריכה גדולה ורדודה כשבסופה מפל מרשים.
המפל עצמו:
לאחר שנעבור את קו האבנים הראשון בתוך הבריכה, גובה המים ישתנה לגובה המותניים. נצעד עוד כ־15 מטר, ואנחנו מתחת למפל מקסים ומרענן.
המים במפל הם בעלי טמפרטורה קבועה של 24 מעלות, והם מים מליחים במקצת (לא מורגש לאדם הפשוט). המקום נוצר עקב קידוח של חברת תה"ל (תכנון המים לישראל), שלמעשה חידש את הזרימה הגדולה מהתקופות העתיקות (כ־580 מ"ק של מים בשעה), והביא ליצירת המפל המקסים.
הדרוזים והמוסלמים מייחסים למי המעיין תכונות ריפוי, ולא אחת תראו אותם מגיעים עם בקבוקים לקחת הביתה – לשעת הצורך.
נא לא לשכוח תה, קפה, עוגיות, ושקיות זבל שיחזרו אתכם לרכב.
