לאלה שמעוניינים לצפות בגן עדן קרוב לבית, ישנו מסלול מאוד לא מוכר, שמתחיל באזור התעשייה בסגולה ומסתיים בפארק הוד השרון (לאוהבי הלכת, ניתן להתחיל אותו משכונת אם המושבות בפתח תקווה – אבל רק למכירים את מסלול החציה).
אז היכן מתחילים (סימנתי את המסלול באדום ואת נקודת ההתחלה והסיום)?
מקישים ב-WAZE רחוב מודיעין 40 פתח תקווה. מחנים את הרכב (בשבתות אין שום בעיה של חניה, באמצע השבוע תצטרכו לחפש יותר). מצפונה לכם תראו כביש עפר (מתקן אחסנה פתוח של חברת חשמל). צעידה קצרה של 70 מטר תחשוף אתכם לגשר לרכב, ומימינו גשר נמוך להולכי רגל. כאן מתחיל המסלול.
נעלה על הגשר הולכי הרגל, שעובר מתחת לפסי הרכבת, וחוצה את הנחל הראשון במסלולנו – נחל שילה. לפתע, מאזור תעשייה מאובק, ניכנס לאחד ממסלולי הנחלים היפים והלא ידועים בארץ!!!
בעונת החורף, יש בנחל זרימת מים, הצמחייה ירוקה אולם אסורה הטבילה בו. המסלול מלא צמחייה ירוקה של הלחמית (חובזה), לוף, קנה, פרחי חרצית, סביונים וחמציצים בשפע. כשהר הזבל (המזבלה הישנה) של פתח תקווה לשמאלנו, נעבור בשביל הכבוש, כשמימין פרדסים ובצד שמאל של הדרך נחל שילה. מידי פעם נשמע את מי הנחל כשהם נופלים באשד קטן לכיוון הירקון.
בעוד הר הזבל משמאלנו (אין לעלות עליו בשום מקרה - סכנה בטיחותית), נגיע להצטלבות T. אנו נצמד להמשך המסלול הצמוד להר הזבל עד שנפרד מהר הזבל ונמשיך בשביל כשמימיננו שדה חיטה גדול. נמשיך צפונה עד שנגיע לגשר שחוצה את כביש 5 מתחתיו, ולאחריו נראה את הגשר הטורקי בן מאות השנה שחוצה את נחל שילה. נגיע לצומת T ונפנה ימינה לדרך עפר מקבילה לכביש 5.
בעוד אנו נפרדים מנחל שילה, לאחר כ־350 מטר, נראה פניה שמאלה. השביל יפנה צפונה עד שנגיע לתחנתנו הראשונה - גשר תעלת ההטיה של טחנת פרוחיה. טחנת פרוחיה ממוקמת כ-400 מטר מערבית לגשר, באזור בו מצויים שרידי יישוב קדום, שהתקיים מימי הביניים ואילך. במקום נותרו מספר שרידים של טחנת פרוחיה, שהוקמה בתקופה העות'מאנית, אולי על יסודות של טחנה קדומה. בעבר היו בה חמישה זוגות אבני ריחיים. בזמנו זרמו במקום זה מי הירקון בעוצמה הרבה ביותר. הטחנה הופעלה ע"י אנשי שבט אבו קישק ושימשה את תושבי האזור ואת המתיישבים הראשונים בפ"ת.
לאחר שנחצה את הגשר, נפנה שמאלה לביקור בטחנת פרוחיה, במסלול שבחלקו הוא ממש מנהרה של קנה מצויה. לאחר כ-300 מטר נגיע למפלון וגשר של תעלת ההטיה. מסלול יפה ונעים. לאחר ביקור במקום, נחזור על עקבותינו לגשר תעלת ההטיה שמעל הירקון, ובמקום בו פנינו שמאלה נמשיך ישר לכיוון מזרח. לאחר כ־300 מטר נראה נקודת זולה שם נוכל לעצור לקפה, או סתם אתנחתא.
משם נמשיך לגשר אבו רבאח המוביל לטחנת אבו רבאח. למי שחשב שהמילה "טחנה" היא טעות כתיב - טועה. כך קוראים למטחנה הידראולית של קמח, שעובדת על זרימת המים בנחל. טחנת אבו רבאח הוקמה בשנות ה־80 של המאה ה־19, על ידי השייח איברהים אבו רבאח. מכיוון שהטחנה הייתה ממוקמת בין שתי טחנות קמח אחרות (מיר ממזרח ופרוחיה ממערב), הוא אסר על שימוש מי הירקון להשקיה , כדי לא לפגוע בעוצמת זרימת המים. הוא חיבל לא פעם בטחנות המתחרות, וגבה דמי חסות מיהודי פ"ת- איש "נחמד". במלחמת השחרור, גורש האיש והטחנה סיימה את תפקודה. (לטחנה עצמה ניתן להגיע גם עם רכב בשביל עפר שמתחיל ברחוב שיפריס בפ"ת).
נעבור את המפל הנסתר (ישנה ירידה מהשביל, בין סבך הקנה, על מנת לצפות בו) ונגיע להתפצלות בין הירקון לשפך נחל רבה שמתחיל בהרי השומרון. בנקודה זו נראה מימיננו גשר עילי שחוצה את הירקון.
בגשר העילי (עם זרם קל מים) נחליט לאן פנינו. חצייה בתוך זרם קל של מים מזרחה יוליך אותנו להמשך הירקון. לאחר כ־400 מטר נגיע לאזור הלגונה על המים - נחמדה (עם פינת זולה לקפה ל־10 אנשים). וכמה מאות מטרים הלאה יביאו אותנו למבנה המשוחזר של טחנת אבו רבאח. הליכה נוספת של כ־3 ק"מ לאורך הגדה המזרחית של הירקון, יביא אתכם לבריכת הנופרים וגן לאומי ירקון. את הקטע הזה אני ממליץ לעשות עם אופניים ולא ברגל (עוברים בדרך כוורות - לא תענוג גדול אם נעקצים)
המשך הטיול ללא חציית הגשר, יוביל אתכם לנחל הדר ולפארק היפהפה של הוד השרון. לאחר כ־200 מטר של הליכה לאורך נחל הדר, נפרד מהנחל לכיוון צפון כשמרחוק נראה את אזור התעשייה של הוד השרון. משמאלו (מערבה לו) נראה קבוצת אקליפטוסים שמאחוריה הר הזבל של הוד השרון – לשם פנינו מועדות.
נעבור בשביל שסימונו לבן-כחול-לבן בואכה לפארק. בפארק יש שובל של נחל הדר, אגם עם דגים גדולים, אגמיות, אנפות, שלדגים, וספסלים תחת שמשיות הצלה עשויות קש - פשוט מקום נהדר לסיים את המסלול (למי שהשאיר מראש מכונית שנייה במקום – יש חניה בשפע). למי שמעוניין, מהפארק ישנו שביל שמוביל לפסגת "הר הזבל" של הוד השרון, שהוא היום פארק ירוק ויפהפה עם תצפית אזורית מרהיבה!
אורך המסלול לפארק הוד השרון, כ־5 ק"מ. הוא מתאים לכל המשפחה, מתאים לאופניים, ומישורי ברובו המוחלט.
הזמן המומלץ – חורף ותחילת האביב.
