מבוא:
כ־2 ק"מ צפונית למחלף לטרון שוכן לו פארק קנדה. הפארק עוצב מיד אחרי מלחמת ששת הימים על חורבותיהם של הכפרים הערבי אמועס והכפר יאלו. כפרים אלה עשו צרות צרורות לשיירות העבריות לירושלים, בזמן המצור על העיר במלחמת העצמאות. הם תקפו באכזריות שיירות (גם אזרחיות), רצחו את הנוסעים, המלווים והנהגים, וזאת בקרבות ללא שבויים. מספר ימים לאחר מלחמת ששת הימים, הורה הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין, לפנות את תושבי הכפרים הללו ולהרוס אותם.
במשך הזמן, לאחר הפינוי, הפלסטינאים פיתחו סיפור שקרי על טבח תושבי הכפרים – טבח שמעולם לא היה. ב־1968 הציעה מדינת ישראל פיצוי למפוני הכפרים, חלקם נענו להצעה.
פארק קנדה נחנך לראשונה בשנת 1973, ונקרא כך לכבודה של יהדות קנדה שתרמה סכומי כסף נכבדים להקמתו. הפארק מתפרס על פני 12,000 דונם, הוא מרשים בטבע שלו, כמו גם באתריו ההיסטוריים - עוד מימי החשמונאים.
האתר:
איך מגיעים? מקישים ב־WAZE "פארק קנדה". התוכנה תוביל אותנו כ־1 ק"מ צפונית למחלף לטרון.
אתרי הפארק הם (מומלץ לבקר בחודשים דצמבר-אפריל):
1. תל איילון – בצדו המזרחי של הפארק, ישנם שרידים הסטורים של העיר איילון המוזכרת בתנ"ך מספר פעמים בהקשרים שונים. החל מהעיר בתחום שבט דן (יהושע י"ט), דרך גירוש העבריים משם על ידי שבט האמורי (שופטים א'), כיבוש דוד המלך את העיר וישובה מחדש על ידי הלוויים בני קהת משבט אפרים (דברי הימים א פרק ו'), ועד ביצורי רחבעם (דברי הימים ב' פרק י"א). עצם אזכורה של העיר כל כך הרבה פעמים, מראה את חשיבותה העצומה. למרגלות התל פורצים מעיינות שעליהם נדבר בהמשך.
2. חורבת עקד – חורבת עקד היא אתר מרגש. זוהי כנראה אמעוס ההיסטורית אותה כבש יהודה המכבי, עד שבקכידס, המצביא היווני, בנה שם את מבצרו. בחודשי דצמבר-ינואר ניתן לראות בעליה לתל את פרחי הכרכום, הסתווניות, נרקיסים ורקפות, להריח את הזעתר והמרווה, להתענג מחגיגה חושית של פרחים וריחות. לקראת סיום החורף, מתחילה חגיגת פריחה של שקדיות, אירוסים, כלניות, המכסה את אפיק הנחל שלמרגלות התל. כל שנשאר, זה לעמוד באמצע המצודה, ולדמיין את הנאום שנשא יהודה המכבי -מוקף במאות חייליו...:" כי לא ברוב חיל ניצחון המלחמה ומן השמים הגבורה. הם באים אלינו ברב גאווה ופשע להשמיד אותנו ואת נשינו ואת בנינו ולבוז אותנו, ואנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו, והוא יגוף אותם לפנינו ואתם אל תיראו מפניהם" (חשמונאים א' ג' ט"ז).
3. עמק המעיינות – ערוץ הנחל שנקרא גם עמק המעיינות, הוא עמק שההליכה בו היא קלה (כדאי להשאיר רכב אחד ליד האגם - כך שהטיול לא יהיה מעגלי ותיחסך מאיתנו ההליכה חזרה). נתחיל למרגלות חורבת עקד, ונרד לאורך האמה שהוליכה מים מהמעיינות בתל איילון בואכה אמעוס (היא העיר חמת התנ"כית) שבקצה העמק. האמה, שנבנתה עוד בתקופה הרומית והייתה בשימוש עד 1948, היא עילית בחלק מהמקטעים, ותת קרקעית בחלקים אחרים (לא ניתן להיכנס לתוכה). לאורך המים הזורמים (מחודש ינואר בדרך כלל) נראה מפלונים, פריחה, עצי בוסתן כגון זיתים, תאנים, חרובים, גפנים, גתות להפקת שמן מהתקופה החשמונאית, ואפילו מערת קבורה מהתקופה הרומית. כל הדרך היא בירידה מתונה, מוצלת ברובה - פשוט תענוג.
4. מעיין התמרים - בקצה ההליכה נגיע למעיין התמרים, שנביעתו שוטפת לבריכה שלתוכה מתכנסים גם מימי האמה. בסמוך אליו נמצאים השירותים, שולחנות פיקניק, ואזורי חניה לרכבים. בעוד אנו נדליק את הגזייה ונבשל קפה מהביל, נשלח את הנהגים (עם הרכב שהשארנו ליד האגם), להביא את הרכבים שחונים ליד חורבת עקד.
5. חניון הזיתים - אם יהיה צפוף ליד האגם, נצא מהפארק, נחצה את כביש 3 לכיוון מערב, וניכנס לחלקו המערבי של הפארק. גם שם נמצא שולחנות קמפינג, שירותים, שרידים של העיר אמאוס, ואזורי חניה לרכבים.
6. אם יישאר זמן נוכל לבקר במנזר אמאוס ניקאפוליס, עליו מוקדש פוסט נפרד.
יום שלם בפארק, מהווה חווית חורף ייחודית, שתשאיר "טעם של עוד...". יש בפארק שירותים, אינספור פינות צל, וחניה נוחה.
בדרככם חזרה נא לא לשכוח לקחת אתכם את האשפה לאוטו.
