אומנות ציורי הקיר בארץ, תפסה תאוצה בשנים האחרונות. אנו נתקלים ביופייה בערים הגדולות, במוזיאונים, ואפילו בקיר ההפרדה עם לבנון.
מבוא:
ב־12 ביולי 2006, על הכביש בין המושבים זרעית ושתולה (כביש 8993) נחטפו/נרצחו חיילי המילואים אודי גולדווסר ואלדד רגב. הפעולה גררה בעקבותיה תקיפה נגדית של צה"ל, שהפכה לאחר כיממה למלחמה כוללת שנקראה לימים "מלחמת לבנון השנייה".
ב־16 ליולי 2008, כשנתיים לאחר החטיפה, במסגרת הסכם החלפת שבויים עם החיזבאללה, הושבו גופותיהם של רגב וגולדווסר לישראל והובאו למנוחת עולמים.
במלאות 10 שנים לקבורתם, העלו רעיון שני אנשים, אבנר אליהו משתולה, ומירב עוזיאל-וורקנך ממושב מנות (אחות שכּוּלָה בעצמה), לצייר גרפיטי על קיר הבטון המכוער המפריד בין לבנון לבין המושב, שינציח את הנופלים בשנים האחרונות מהסביבה (ולא רק את רגב וגולדווסר). בין היתר מנציח האתר את זכרם של סים סלאח נזאל, שני תורג'מן, אייל בנין (שנפלו באירוע שהביא לחטיפתם של רגב וגולדווסר), ואבישי קוריסקי ואיתי לוז שנהרגו מצלפי החיזבאללה באירועים אחרים באותן שנים.
לצורך הגשמת המיזם, הם פנו למועצה האזורית מעלה יוסף ולליאת כהן מנהלת המתנ"ס, שאימצו את היוזמה בשתי ידיים. כעבור זמן, לאחר שמירב עוזיאל-וורקנך עשתה את החיבור עם ארגון Artists4Israel, התאספו שמונה ציירי גרפיטי בעלי שם עולמי מדרום אפריקה, יפן, צרפת, וישראל, וציירו ציור קיר על חומת ההפרדה עם גבול לבנון, באורך כמה עשרות מטרים במקום בו נחטפו רגב וגולדווסר.
לאחר מכן הם עברו כקילומטר מזרחה בהמשך הכביש וציירו על קיר בגובה 4 מטרים באורך של כ־200 מטרים, ציורי גרפיטי ברצף, בשיתוף פעולה עם תלמידי בתי הספר ופעילי תנועות הנוער מהסביבה.
האתר:
התוצאה מרהיבת עין. מחנים את הרכב בסמוך לכניסה הצפונית של המושב שתולה (כניסת המטעים). חוזרים לאחור (מזרחה) ומתחילים לעבור על כל הקיר. לאחר 60 מטר לערך, ישנה גומחה ממנה אפשר גם לצפות על לבנון שמעבר לחומה...
ממשיכים לאורכו של הקיר (כ־200 מטר), כשהרבה לחיצות על מצלמת הנייד מלוות את מהלך הביקור, הרבה קריאות השתאות, וזיכרון של תערוכת אומנות מיוחדת.
כשתסיימו, תחזרו לרכב ותיסעו עוד כ־1.5 ק"מ מערבה, ותגיעו לקיר שצויר במקום בו נחטפו רגב וגולדווסר. בצידו בדרומי של הכביש ישנו גלעד זיכרון לזכר ההרוגים.
איך מגיעים? מקישים בוויז "קירות מדברים שתולה".
הארה: הוויז יוביל אתכם משם "החוצה" למושב זרעית. לעיתים השער של המושב סגור, ותאלצו לשוב על עקבותיכם. אני ממליץ לשוב על עקבותיכם מראש ולא לנסוע לכיוון זרעית.
