השבוע נבחרה מירב מיכאלי לרשות מפלגת העבודה. מבלי להיכנס לעמדותיה הפוליטיות (גילוי נאות - אני לא מסכים עם כולן), ניתן לציין את עמדותיה הפמיניסטיות, ואת הדגש שהיא נותנת לשוויון האישה בתחומים רבים.
אחד מהדברים שעשתה ועוררה את חמתם של רבים, זה לכנות את הקב"ה כאישה. האם הכעס מוצדק? נלך לתנ"ך ונברר...
ספר בראשית נפתח בפרק א' בבריאת האדם. העבריות (בית ראשון, הדת שקדמה ליהדות), היא הדת הראשונה בהיסטוריה, שהאדם לא נברא מיחסי מין בין שני אלים. המחשבה כי האדם הוא יציר הבריאה ולא יציר תשוקה מינית, העמידה את העבריות בעמדה שונה לחלוטין משאר הדתות האליליות באותה תקופה.
ואכן, בבראשית פרק א' פסוק כ"ו נכתב על בריאת האדם: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בלשון רבים). בפסוק כ"ז כתוב: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם".
" וַיֹּאמֶר"- מראה כי אלוהים הוא זכר, אבל, "בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ"- מראה כי האלוהים הוא זכר ונקבה. מקריאת הפרק ניתן לחשוב כי האלוהים הגברי מספר, ואילו זוגתו האלוהית פשוט שותקת. למעשה, אין תיאור עשייה של האלוהים בלשון נקבית. יש לזכור כי התנ"ך נכתב בתקופה בה לאישה לא היה מעמד חוקי כלשהו, וייצוג לדבר האלוהים בגוף זכרי בלבד, היה מובן מאליו.
מאחר שבבית ראשון נתפס האלוהים כזוג, אנו רואים בבתי תפילה שנתגלו מתקופת בית ראשון, את ההתייחסות האלוהית כאל זוג. בתיאור בית המקדש נכתב על קודש קודשים, כי המלך שלמה מציב שני פסלים מעל ארון הקודש: " וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר, שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי-שָׁמֶן: ... מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב אֶחָד, לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים" (מלכים א' פרק ו' כ"ג-כ"ד). בחלק מהמקומות קראו לאלוהים נקבה בשם "אשרה" - כשם אלת האדמה הכנענית, או "אשרתו" – שפורש כקיצור ל"אשר איתו".
בישוב העברי הקדום 'כונתילת עג'רוד' בצפון סיני, התגלו כתובות בעברית המתארות את ה' ואשרה/אשרתו כזוגתו (ד"ר מרדכי גילולה- אונ' תל אביב, ד"ר נדב נאמן - האוניברסיטה העברית). יש אחידות דעים בין החוקרים כי בתקופת בית ראשון האלוהים נתפס בתקופות מסוימות כזכר וכנקבה.
בתל לכיש, תל ערד, נמצאו מקדשים עם שתי אבני מזבח לאלוהים ולאשרתו. בהר הבית ובעיר דוד נמצאו צלמיות נקביות שכנראה שימשו לפולחן האשרה. במקדש עין דרא מתקופת בית ראשון (בשומרון), נמצאו שני פסלים המזכירים את שני הכרובים במקדש שלמה.
בתנ"ך כתוב על מלחמתו של המלך חזקיהו בתופעה: "הוּא הֵסִיר אֶת-הַבָּמוֹת, וְשִׁבַּר אֶת-הַמַּצֵּבֹת, וְכָרַת, אֶת-הָאֲשֵׁרָה;" (מלכים ב' פרק י"ח ד').
ואיך מתייחסים לכך הרבנים?
ההתייחסות היא מורכבת. מצד אחד ההתייחסות המילולית ברוב המקרים אל ה' היא בשפת זכר. אולם, לטענת חלק לא קטן מהרבנים, לשם כך נקרא האל גם "השכינה" ושם ההתייחסות אל האל היא בלשון נקבה.
המהדרין יגידו כי האל הזכרי מייצג את הכוח והסמכות, והאל הנקבי מייצג את הרגש, את הפנימיות האנושית, את רוח האלוהים השוכנת בתוכנו – היא "השכינה".
לכן, אימרו מעתה: "הקדוש ברוך הוא והקדושה ברוכה היא – אחת ואחד הם".
